“תלחש לי סוד ההויה” – המבואר / דניאל קלוגהפט אהבה אהבת הבריות צריכה להתפרץ כתנועת נפש פנימית עזה – לא בתור “מצווה”. (אורות הקודש ג, שי”ח) אם בעל מביא לאשתו כוס תה מפני שכך אמר לו “מדריך החתנים” שלו, הוא פספס את כל העניין. אדם שאוהב מישהו, באופן טבעי הוא אמור לרצות לעזור לו ולהעניק…
“תלחש לי סוד ההויה” – המבואר / דניאל קלוגהפט אחדות בסוד האחדות תמצא את הרוממות. הפירוד הוא משבר ומחלה! מאוד קל למצוא ניגודים וסתירות. החכמה היא למצוא איחודים ודמיון. כשאנשים מתאחדים סביב רעיון כלשהו, הרעיון עצמו מתעלה ומקבל חיזוק. כשצוות עובד בשיתוף פעולה, המשימה מתבצעת הרבה יותר טוב מאשר אם כל אחד היה עובד לבד.…
“תלחש לי סוד ההויה” – המבואר / דניאל קלוגהפט אדם ועולמו אם תרצה, בן אדם, תסתכל באור השכינה שבכל היקום. דע את עצמך ואת עולמך, את הגיוני לבך, ושממעל לך ושמסביבך. את הדר ענפי החיים שאתה שרוי בהם. (אורות הקודש א’, פ”ד) הרב קוק מדגיש כאן שהכול תלוי ברצון האדם. “אם תרצה”. האדם בוחר…
הרמב”ם במורה נבוכים[1] מסביר שלוש משמעויות לשורש ש.מ.ע ואלו דבריו: “שמע מלה משותפת,(1) תהיה בענין שמע האזן,(2) ותהיה בענין הקבול. … (3)ויהיה בענין הידיעה, גוי אשר לא תשמע לשונו, פי’ לא תדע דברו…” כלומר, ע”פ דברי הרמב”ם ,המשמעות הראשונה של “שמע” או “שמיעה” היא פעולת השמיעה הפיזית, המשמעות השניה של שמיעה היא קבלת הדברים, הפנמתם…
“ועיני ישראל כבדו מזוקן, לא יוכל לראות”. לכאורה אנו רואים כאן את יעקב בחולשתו, בזקנתו. איזה קושי עצום לאדם שהיה רגיל להוביל אחריו משפחה שלמה, שבט שלם, ולפתע איננו יכול לראות – הוא תלוי באחרים כמעט בכל, אפילו בכל הפרטים הקטנים ביותר של החיים. אין הוא יכול לראות מי בא אליו, לאן הוא הולך, כיצד…
מהלך יצירתם של אדם וחווה על ידי הקב”ה משמש בתורת הסוד לא רק כתיאור של אירוע חד פעמי, אלא מבנה שחוזר על עצמו בכל העולם כולו, ובכל העולמות כולם. עד כדי כך הגיעו הדברים, שבחסידות דרשו את הפסוק “והוא ימשול בך”, מלשון משל: בך, בקשר המיוחד שבין האדם לאשתו, ניתן להמשיל את כל המציאות כולה……
לכאורה הקב”ה יכול היה להוציא את ישראל ממצרים בלי להזדקק לקריעת ים סוף דווקא. כידוע לכל מי שהביט במפה, ניתן לעבור את השטח שבין מצרים לארץ ישראל רגלית, מבלי להגיע לחופו של ים סוף. למעשה כיום, מאז חפירת תעלת סואץ, ישנו איזור נרחב של גבול בין מצרים לישראל שבו צריך לחצות את התעלה (אך לא…
כאשר צופה מיכל בדוד המרקד ומפזז, נאמר כי מיכל “נשקפה בעד החלון”. ביטוי זה הינו ביטוי חריג, אשר מופיע פעמים בודדות במקרא. מה משמעותו של ביטוי זה? מן המאמרים השונים עולות תשובות מעט שונות, אך לכולן מכנה משותף- גאווה והתנשאות. אריאל בספרו “עוז מלך” מסביר כך: ” “השקפה” היא התבוננות חודרת שיש בה ביקורתיות והתנשאות…
“וּלְמִיכַל, בַּת-שָׁאוּל, לֹא-הָיָה לָהּ, יָלֶד–עַד, יוֹם מוֹתָהּ ” (שמואל ב, ו’, כג). עונשה של מיכל מעלה שאלות רבות. האם עונש זה ניתן לה בידי שמיים או על ידי דוד בעלה שרחק ממנה? מדוע נענשה מיכל בעונש כה חמור על מעשיה? והאם ישנו קשר בין סופה, למוצאה, כביתו של שאול? רבו הדעות והפירושים בנושא זה. נעסוק…
שאלות רבות מעלה מפגש זה בין דוד ומיכל. נדמה כי מיכל מגיע טעונה למפגש עם דוד ושופכת עליו את כל מרירותה. מה יושב על ליבה של מיכל? האם טענתה כלפי דוד מסתירה מאחוריה תסכול מצטבר או שבאמת מה שראתה מיכל הוא זה אשר חרה לה? האם הלעג מבטא את תפיסת המלוכה של בית שאול? או…
סרגל נגישות
כללי
זום
גופנים
ניגודיות צבעים
קישורים
