שלושת סוּגֵי הנדיבות אַבְרָהָם אָבִינוּ, אֲבִי הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית, מְבַטֵּא בְּהַנְהָגוֹתָיו אֶת שִׂיא הַנְּתִינָה וְהַחֶסֶד. ספר אורחות צדיקים שער הנדיבות וְיֵשׁ שְׁלֹשָׁה מִינֵי נְדִיבוּת: הָאֶחָד- נְדִיבוּת 1בַּמָּמוֹן, הַשֵּׁנִי- נְדִיבוּת 2בַּגּוּף, הַשְּׁלִישִׁי- נְדִיבוּת 3בַּחָכְמָה. וְאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה הָיוּ בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ: הָיָה נָדִיב בְּמָמוֹנוֹ – נָדִיב בְּגוּפוֹ – שֶׁהִצִּיל לוֹט בֶּן אָחִיו וְנִלְחַם עֲבוּרוֹ. נָדִיב בְּחָכְמָתוֹ – כִּי…
שְׂכָרוֹ של הנותן בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנַחְנוּ רְגִילִים לַחְשֹׁב שֶׁמִּי שֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה אוֹ עֶזְרָה לַחֲבֵרוֹ – עוֹשֶׂה לוֹ טוֹבָה. חֲכָמֵינוּ מְנַסִּים לְהַרְגִּיל אוֹתָנוּ לַחְשֹׁב, שֶׁמִּי שֶׁמּוּכָן לְקַבֵּל מֵאִתָּנוּ, עוֹזֵר לָנוּ בְּכָךְ. ויקרא רבה פרשה לד פיסקה ח תָּנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: יוֹתֵר מִמַּה 1שֶּׁבַּעַל הַבַּיִת 2עוֹשֶׂה עִם הֶעָנִי, הֶעָנִי עוֹשֶׂה עִם בַּעַל הַבָּיִת. שֶׁכֵּן רוּת…
נדיבות ונתינה הַנְּדִיבוּת וְהַנְּתִינָה הֵן מִדּוֹת טוֹבוֹת וַחֲשׁוּבוֹת: הַרָצוֹן לָתֵת, לַעֲזֹר וּלְהֵטִיב לַזוּלַת, הוּא הַנְּתִינָה. הַנְּדִיבוּת מִתְבַּטֵּאת בְּכָךְ שֶׁנּוֹתְנִים בְּרֹחַב לֵב, וְנוֹתְנִים גַּם אִם לֹא צְרִיכִים אוֹ חַיָּבִים לָתֵת. הַפַּעַם נִלְמַד עַל הַבְּרָכָה שֶׁיֵּשׁ בְּמִדּוֹת אֵלּוּ. בְּסֵפֶר מִשְׁלֵי מוּבָאִים דִּבְרֵי חָכְמָה, מְשָׁלִים וּפִתְגָּמִים רַבִּים בִּשְׁבַח הַמִּדּוֹת וְהַמַּעֲשִׂים. בְּקֶשֶׁר לַנְּתִינָה כָּתוּב: משלי פרק…
במאמר הקודם ראינו כי עיקר הגבורה היא פנימית, בכיבושים פנימיים שאדם כובש את עצמו ולא כיבושים שאדם כובש כלפי חוץ. במאמר זה נתייחס לסוגי גבורה שונים. יש גבורה ויש גבורה הַנָּבִיא מְלַמֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל בְּמָה אֶפְשָׁר לְהִתְגָּאוֹת וּבְמָה אֵין לְהִתְגָּאוֹת: ירמיהו פרק ט (כב) כֹּה אָמַר ה’ 1אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ…
כֹּח וּגְבוּרָה מְקֻבָּל לַחֲשׁוֹב שֶׁהַגְּבוּרָה שַׁיֶּכֶת לַאֲנָשִׁים חֲזָקִים וְאַמִּיצִים, וְהִיא מִתְגַּלָּה בְּדֶרֶךְ כְּלָל בִּזְמַן מִלְחָמָה. תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל דּוֹרֶשֶׁת מֵאִתָּנוּ לְהִתְנַהֵג בִּגְבוּרָה וּבְאֹמֶץ בִּזְמַן מִלְחָמָה, אַךְ חֲכָמֵינוּ מְבָאֲרִים שֶׁמִּדַּת הַגְּבוּרָה שַׁיֶּכֶת בְּכָל תְּחוּמֵי הַחַיִּים. איזהו גיבור? כְּדֵי לִהְיוֹת גִּבּוֹר, צְרִיכִים רָצוֹן חָזָק. חֲכָמֵינוּ הִדְגִּישׁוּ וְהִבְלִיטוּ אֶת כֹּחַ-הָרָצוֹן שֶׁנִּדְרַשׁ כְּדֵי לִהְיוֹת גִּבּוֹר וְהִרְחִיבוּ זֹאת לְכָל תְּחוּמֵי הִתְנַהֲגוּתֵנוּ.…
במאמר הקודם (בחירתו של לוט) ראינו כי לוט לא בחר באף אחת מהצעותיו של אברהם “שמאל” או “ימין” שמשמעותם היא בעצם צפון ההר או דרום ההר אלא בחר ללכת לככר הירדן ובכך לעזוב את ארץ ישראל ובאו חז”ל והסבירו לנו כי כיוון שארץ ישראל היא הארץ בה יש נוכחות של ההשגחה האלוקית לוט בעזיבתו אותה …
לאחר הריב המתואר לנו בין רועי אברהם לרועי לוט אנו רואים כי אברהם מנסה להגיע עם לוט להסכם שייטב לשניהם: וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-לוֹט, אַל-נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין רֹעַי, וּבֵין רֹעֶיךָ: כִּי-אֲנָשִׁים אַחִים, אֲנָחְנוּ. ט הֲלֹא כָל-הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי: אִם-הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם-הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה. על אף שתי האפשרויות הללו לוט הולך בכיוון אחר: וַיִּשָּׂא-לוֹט אֶת-עֵינָיו,…
תפילת ‘וּנְתַנֶּה תֹּקֶף’… תְּפִלַּת ‘וּנְתַנֶּה תֹּקֶף’ נֶאֱמֶרֶת בְּחֵלֶק מִקְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי תְּפִלַּת מוּסָף. וּנְתַנֶהּ תּוֹקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם כִּי הוּא נּוֹרָא וְאָיוֹם וּבוֹ תִּנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ וִיכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ וְתֵשֶׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא דַיָין וּמוֹכִיחַ וְיוֹדֵעַ וְעֵד וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה וְתִזְכֹּר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת וּמֵאֵלָיו יִקָרֵא וְחוֹתָם יַד כָּל אָדָם…
זְהִירוּת בִּכְבוֹד הַזּוּלָת לָכֵן יֵשׁ לַעֲשׂוֹת כָּל מַאֲמָץ לִשְׁמֹר עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל חֲבֵרֵנוּ. על פי תלמוד בבלי מסכת מגילה דף כח ע”א שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה: 1בָּמֶה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לָהֶם: מִיָּמַי 2לֹא נִתְכַּבַּדְתִּי בִּקְלוֹן חֲבֵרִי, 3וְלֹא עָלְתָה עַל מִטָּתִי קִלְלַת חֲבֵרִי, 4וּוַתְּרָן בְּמָמוֹנִי הָיִיתִי. ביאור: 1) במה הארכת ימים – בזכות…
הַיַּחַס הָרָאוּי לְחָבֵר בַּמִּשְׁנָה וּבְדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ מוֹפִיעִים כְּלָלִים רַבִּים וּמַעֲשִׂים שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר מֵהֶם בַּיַּחַס לְחָבֵר: משנה מסכת אבות פרק ב משנה י …רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: איְהִי כְבוֹד חֲבֵרָךְ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וְאַל תְּהִי נוֹחַ לִכְעוֹס… פירוש קהתי (לר’ פנחס קהתי) א. יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך – כְּשֵׁם שֶׁאֵינְךָ רוֹצֶה שֶׁיִּפְגְּעוּ בִּכְבוֹדְךָ, כָּךְ תְּהֵא…
סרגל נגישות
כללי
זום
גופנים
ניגודיות צבעים
קישורים
