24.12.2017

כאשר צופה מיכל בדוד המרקד ומפזז, נאמר כי מיכל "נשקפה בעד החלון". ביטוי זה הינו ביטוי חריג, אשר מופיע פעמים בודדות במקרא. מה משמעותו של ביטוי זה? מן המאמרים השונים עולות תשובות מעט שונות, אך לכולן מכנה משותף- גאווה והתנשאות.

אריאל בספרו "עוז מלך" מסביר כך: " "השקפה" היא התבוננות חודרת שיש בה ביקורתיות והתנשאות מה. השקפה מבעד לחלון מבליטה את החיץ וההסתכלות מלמעלה ומבחוץ, תוך זהירות וחשש מפני מעורבות רגשית יתירה". [1]

גם זקוביץ' מפרש את ההשקפה דרך החלון כהתנשאות: "… ואף בעיני עצמה היא "בת שאול", בת מלך, שלא כאישה, אחד העם, שהיא רוחשת לו בוז. כמנהג נשים רמות מעלה היא משקיפה בעד החלון…"

זקוביץ' מוסיף ומסביר את ההבדל התהומי בין דוד ומיכל: "מיכל הייתה, מן הסתם, רוצה בבעל, במלך מתנשא, אשר יתייצב לצידה בחלון הבית וישקיף ממרום על המוני העם. אך דוד לעולם אינו מתנשא, שלא כבניו אשר ינסו למלוך תחתיו, אבשלום ואדוניה".[2]

ד.4 מיכל אל מול הנשים אשר 'נשקפו בעד החלון'

שלוש פעמים במקרא מתוארות נשים אשר נשקפו בעד החלון. הראשונה היא אם סיסרא אשר צופה בעד החלון בציפייה דרוכה לבנה שישוב מן המערכה. משהתמהמה סיסרא לשוב היא בוכה ודואגת, ושרותיה מנחמות אותה בדברים אשר יתבררו לבסוף כדברי שווא[3].
האישה השנייה היא אשתו של אחאב, איזבל. ברגעיה האחרונים היא צופה בעד החלון ביהוא, מחריב ביתה. הא אינה מספיקה להתבונן זמן רב, וכבר מושלכת בעד החלון אל מותה, על ידי משרתיה.[4]
האישה השלישית והאחרונה היא האישה הזרה אשר נשקפת בעד החלון בכדי לפתות את הנער התם ולהפילו ברשתה[5].

בין שלושת נשים אלו יש הרבה מן המשותף. שלושתן בציפייה דרוכה, ואצל שלושתן ניתן למצוא קשר ברור בין העמידה בחלון לפורענות גדולה שתבוא בקרוב. אם סיסרא תתבשר על מות בנה[6] , איזבל תושלך באכזריות אל מותה[7], והאישה הזרה תביא אסון על הנער התמים[8].
גם בסיפור עמידתה של מיכל בחלון נמצא את שני הרכיבים הללו. מיכל עומדת בחלון ומשקיפה על דוד, משרואה את התנהגותו, היא רוצה להוכיחו על מעשיו, ומרגע זה ואילך מצפה בציפייה דרוכה לשובו של דוד הביתה. אך בדומה לשלושת הסיפורים שהזכרנו לעיל, הפורענות לא מאחרת לבוא, וכתוצאה ישירה מדבריה חווה מיכל נתק מבעלה ומן היכולת שלה להפוך לאם בישראל[9]. [10]

גם אברמסקי[11] מוצאת משותף בין שלושת הנשים[12]. לדבריה, שלושתן נשים מכובדות אשר מתוארות כאויבות ה', ועל כן נענשות על מעשיהן בידי אדם שיועד לכך על ידי ה', ופעל תוך ניצול האמון שרכשו לו, עד לבגידה.
מדבריה של אברמסקי ופרשנים נוספים, עולה כי השוואת סיפרה של מיכל לשלושת הנשים הנראות לעיל, אינו עושה עימה חסד. נראה כי המקרא עצמו מאיר את דמותה של מיכל בת שאול באור שלילי על ידי השימוש בביטוי "נשקפה בעד החלון" כאשר סיפר את סיפור לעגה לדוד.