כדי להגיע ממצרים לארץ ישראל, עם ישראל לא היה זקוק דווקא לנס של קריעת ים סוף, שהרי ניתן לעבור ממצרים לארץ ישראל גם דרך המדבר ללא חציית ים סוף. ברור, איפוא, שהקב”ה רוצה לומר לנו מסר בכך שהנס התחולל דווקא כפי שהתחולל. קריעת הים היא קודם כל קריעה – שמסמלת תמיד פרידה וניתוק פתאומיים וחדים.…
דבר ברור ומוסכם בפי חז”ל, כי למרות שבתורה מופיע בפשטות שהנותן מום בחבירו, כאשר עשה כן ייעשה לו, וכפי שמופיע בפרשתנו בהרחבה “עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן, יָד תַּחַת יָד, רֶגֶל תַּחַת רָגֶל: כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה, פֶּצַע תַּחַת פָּצַע, חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה” (שמות כא, כד-כה), אף על פי כן אין כוונת התורה שבאמת בית…
כולנו מכירים את הנסיון של הקב”ה לשדל את משה ללכת להושיע את ישראל ומובן לכל בר דעת כי אם משה רבינו מסרב לבקשת הקב”ה בכבודו ובעצמו אז יש לו סיבה טובה לא לרצות. משה חושש משליחות זו הוא חושש כיון שיש פאר גדול בין ההסתכלות של משה על המציאות לבין ההסתכלות של העם כפי שרואים…
הגמרא דורשת במסכת שבת שאין לקב”ה בעולמו אלא יראת ה’ בלבד שכן בלשון יווני קוראים לאחת הן.- מה פשר הדרשה הזו? האמנם חז”ל רצו לומר לנו כי הפסוק הזה מאיוב מדבר איתנו ביוונית? מה פשר הדבר הרי בעברית לא מדברים כך? דרשה זו אינה יחידית, אנו מכירים את דרשתו של רבי עקיבא במסכת סנהדרין הדורש…
תחילת ספר במדבר נפתח בסדר מופתי, מפקד בני ישראל, חניית השבטים, הדגלים ובפרשתנו דבר זה מגיע לשיא בתיאור של נסיעת ארון ה’ ועמוד הענן לפני מחנה ישראל. עוד ניתן לראות בפסוקים את כל ה”טוב ” המתואר בדברי משה ליתרו- “לכה איתנו והיטבנו לך כי ה’ דבר טוב על ישראל… והיה כי תלך עימנו והיה הטוב…
בפתיחת פרשת משפטים מביאה התורה את כל פרשיות הנזיקין ודיניהם, ויש להתבונן בסדר שבו בוחרת התורה לערוך את הפרשיות: מיד בתחילת הפרשה מופיעים דיניהם של עבד עברי ואמה עבריה, ולאחר מכן – לפי הסדר הזה – דיני רוצח, מכה אביו ואימו, גונב איש ומכרו, מקלל אביו ואימו, החובל בחבירו או בעבדו, כל דיני ממונו…
שאלה: בפרשת משפטים התורה מתארת מצב לכאורה לגיטימי, שבו אדם מוכר את ביתו לשפחה [שמות פרק כא פסוק ז]: “וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים”. כיום כשאנחנו שומעים משפט כזה הוא מעביר בנו צמרמורת – איזו מין תורה זו שמציעה לאב ריבונות מוחלטת כזו על גופה, חייה וחירותה של ביתו? איזו…
לכאורה מפשט הפסוקים נראה שאכן את כל עשרת הדברות מתחילה ועד סוף שמענו מאת ה’, שכן בפתיחת מעמד הר סיני נאמר [שמות פרק כ]: “וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר”. ובסוף מעמד הר סיני, לאחר שמופיעות כל עשרת הדברות, רק אז מסופר כיצד העם מבקש ממשה “דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹקִים…
שלמה המלך בשירו ממשיל את ישראל לשושנה – “כשושנה בין החוחים כן רעייתי בין הבנות” (שיה”ש ב, ב). במדרשי חז”ל אנו רואים כיוונים שונים לבאר במה נמשלו ישראל לשושנה. מצד אחד מדגיש המדרש את הפן השלילי בביטוי זה: “ר’ אליעזר פתר קרייה [=ביאר פסוק זה] בגאולת מצרים: מה שושנה זו כשהיא נתונה בין החוחים קשה…
סרגל נגישות
כללי
זום
גופנים
ניגודיות צבעים
קישורים
