אינטליגנציה רגשית הפכה למונח פופולרי בשנים האחרונות, ועל אף שאין לה הגדרה מוסכמת וחד משמעית, מרבית העוסקים בתחום רואים אותה כיכולת הקשורה להתמודדות של האדם עם רגשותיו ועם רגשות של אחרים. האופן בו האינטליגנציה הרגשית מתפתחת שנוי במחלוקת, אך ההנחה הרווחת היא כי רמת האינטליגנציה הרגשית מושפעת הן מגורמים מולדים והן מהסביבה החברתית והבין אישית…
Detailsבמחקרים העכשוויים בתחום ההבדלים הקוגניטיביים בין המינים אין הסכמה לגבי קיומם של הבדלים מגדריים ברמה הממוצעת של האינטלגנציה הכללית, מצד אחד חוקרים רבים טוענים כי אין כיום בנמצא עדויות מובהקות להבדלים שכאלה (Halperm 2000) מאידך, חוקרים מסוימים מן השנים האחרונות, (Jackson & Rushton 2006) מצביעים על הבדל קטן אך עקבי לטובת הבנים במבחנים הבודקים יכולת…
Detailsסיכום הסדרה בסדרת מאמרים זו, סקרנו את היחס המשתנה לגבי ספר יהושע, ראינו שבימיה הראשונים של מדינת ישראל היה יחס אוהד כלפי ספר זה אולם בהמשך ובעיקר לאחר מלחמת ששת הימים קמו עוררין שיצאו כנגד מוסר הכיבוש העולה מן הספר. דבר זה הביא להתרסה כנגד הספר והוראתו בבתי הספר. הבאנו את דבריו של ס’ יזהר…
Detailsעם ישראל עם של חסד או להיפך כמו שהזכרנו במאמר הקודם, העובדה שעם ישראל הוא המוציא לפועל של ציווים כגון “לא תחיה כל נשמה” מעלה לבטים לא פשוטים כיון שעם זה חרט על דגלו את ערכי המוסר והחסד וכמו שהעידו הארמים באמרם “הִנֵּה נָא שָׁמַעְנוּ כִּי מַלְכֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי מַלְכֵי חֶסֶד הֵם”[1]. כיצד יתכן…
Detailsאיך להבין “לא תחיה כל נשמה” לפני שנעסוק באופי המלחמה בספר יהושע, נקדים עיסוק בגדר הציווי “לא תחיה כל נשמה”. בספר דברים[1] אומרת התורה כך: (י) כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם:(יא) וְהָיָה אִם שָׁלוֹם תַּעַנְךָ וּפָתְחָה לָךְ וְהָיָה כָּל הָעָם הַנִּמְצָא בָהּ יִהְיוּ לְךָ לָמַס וַעֲבָדוּךָ:(יב) וְאִם לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ וְעָשְׂתָה…
Detailsנגד יהושע – ס’ יזהר ביקורת חריפה יותר ממה שראינו לעיל הובאה בדבריו של ס’ יזהר[1], נביא מספר חלקים מדבריו על מנת שנוכל לעמוד על מספר טענות שיש לס’ יזהר כנגד ספר יהושע: מה זה לרשת? בדברים א’, ח נאמר: “ראה נתתי לפניכם את הארץ בואו ורשו את הארץ”. וביהושע א’, יא נאמר: “אתם עוברים…
Detailsלאחר מלחמת ששת הימים השבר הגדול ביחס לספר יהושע קרה אחרי מלחמת ששת הימים. לאה מזור כתבה כך: “הקמת המדינה ומוסדותיה רופפו את המתח הלאומי והציוני, ובשנות השישים, אחרי שתי מלחמות, התחיל מיתוס יהושע להעיק. אצל רבים הוא לא סימל יותר את הגבורה והצלחת כיבוש הארץ אלא לאומיות, מיליטריזם וחוסר רגישות לצרכיו של הפרט”[1]. הניצחון…
Detailsהשינוי ביחס לספר יהושע תיאור היחס החיובי לספר יהושע שהצגנו לעיל היה נחלת רוב הציבור בדור מקימי המדינה, הסיבה לכך היא שספר יהושע שם דגש על הצד הלאומי של עם ישראל. לא סיפור של יחידים אלא של עם שבא לכבוש את ארצו ולכן היה קל להתחבר לרעיון זה בימיה הראשונים של המדינה. מאידך, כבר באותם…
Detailsִתּ ְקַרב ִרָנּ ִתי ְלָפֶניָך ְיהָוה ;ִכּ ְדָב ְרָך ֲהִביֵנִני׃ בתפילות הימים הנוראים )ראש השנה ויום הכיפורים ,(אנו אומרים “לשמוע אל הרינה ואל התפילה .”למה לא הפוך , “לשמוע אל התפילה ואל הרינה” ?מה מיוחד ברינה דווקא ? התשובה היא פשוטה ,הרי אין כמו ניגון או שיר יפה .לא קרה לכם פעם שבאמצע שיחה שמעתם…
Detailsשׂ ִרים ְרָדפוִּני ִחָנּם ;וּ ִמְדָּב ְרָך ,ָפַּחד ִלִבּי׃ בנוהג שבעולם ,כשאדם שומע שהרשויות מחפשות אותו ,או אפילו אם הוא רק מקבל מכתב ממס הכנסה ,האדם מתחיל לדאוג .אך דוד המלך ,שפעם אחר פעם רדפו אחריו להורגו ,לא פחד מרודפיו .הוא ידע שאף אחד לא יכול לעשות לו שום דבר ללא רצון ה’” .אין אדם…
Detailsסרגל נגישות
כללי
זום
גופנים
ניגודיות צבעים
קישורים
