הַחַג שֶׁחָל בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי מְכֻנֶּה בַּתּוֹרָה: ‘יוֹם תְּרוּעָה‘ וְ’זִכְרוֹן תְּרוּעָה‘, עַל שֵׁם הַמִּצְוָה שֶׁחַיָּבִים לְקַיֵּם- מִצְוַת שׁוֹפָר. בַּמִּשְׁנָה נִקְרָא יוֹם זֶה ‘רֹאשׁ הַשָּׁנָה’, שֶׁכֵּן חֲכָמִים לָמְדוּ בַּמָּסֹרֶת, שֶׁיּוֹם זֶה הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה (תְּחִלַּת הַשָּׁנָה) לַדִּין שֶׁהָאָדָם וְהָעוֹלָם נִדּוֹנִים, וּלְעִנְיָנִים נוֹסָפִים. משנה מסכת ראש השנה פרק א משנה א אבְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים בוְלַשְּׁמִטִּין גוְלַיּוֹבְלוֹת,…
מנהגי חודש אלול כשמתקרב חודש אלול, אנו מרגישים הרגשה מיוחדת של סוף שנה והתרגשות לקראת השנה החדשה. במהלך הדורות, חכמים הנהיגו הנהגות טובות על מנת להכניס את האנשים לאווירה של שנה חדשה, חשבון נפש. ישנם הנהגות שהתקבעו בעם ישראל. אמירת סליחות 1. שולחן ערוך (לרבי יוסף קארו), אורח חיים, סימן תקפא סעיף א נוֹהֲגִים לָקוּם…
חֹדֶשׁ אֱלוּל, מְסַמֵּל אֶת בּוֹאָם שֶׁל הַחַגִּים. אָנוּ מַתְחִילִים לְהִתְכּוֹנֵן לִקְרַאת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים וְנוֹהֲגִים מִנְהָגִים שׁוֹנִים שֶׁיַּעַזְרוּ לָנוּ לִהְיוֹת מוּכָנִים כָּרָאוּי. המקור לתשובה ולתיקון- בחודש אלול מֹשֶׁה רַבֵּינוּ יוֹרֵד מֵהַר סִינַי עִם הַלּוּחוֹת וּבִרְאוֹתוֹ אֶת הָעֵגֶל שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הֵכִין, שׁוֹבֵר אֶת הַלּוּחוֹת. לְאַחַר 40 יוֹם בָּהֶם הוּא מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַם יִשְׂרָאֵל, ה’ מְצַוֶּה אוֹתוֹ…
צדקה- מצות עשה ומצות לא תעשה הקדמה: הַמִּצְוָה לָתֵת צְדָקָה וְלַעֲזֹר לַאֲנָשִׁים נִזְקָקִים הִיא מִצְוָה חֲשׁוּבָה עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהַנָּבִיא מַבְטִיחַ לְעַם יִשְׂרָאֵל: “צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה“, כְּלוֹמַר מִצְוַת הַצְּדָקָה תְּקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה. בַּתּוֹרָה נֶאֶמְרוּ שְׁתֵּי מִצְווֹת בְּנוֹגֵעַ לִצְדָקָה: מִצְוַת עֲשֵׂה וּמִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה, וּבְדִבְרֵי חֲכָמִים נֶאֶמְרוּ מִסְפַּר כְּלָלִים שֶׁמַּדְרִיכִים אוֹתָנוּ אֵיךְ לִנְהֹג בִּנְתִינַת…
צדקה תציל ממוות לצדקה יש כח. נלמד מה כוחה של מצות הצדקה תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד ב וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: אַרְבָּעָה דְּבָרִים 1מְקָרְעִין גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל אָדָם, אֵלּוּ הֵן: צְדָקָה, 2צְעָקָה, שִׁנּוּי הַשֵּׁם, וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה. צְדָקָה – דִּכְתִיב (משלי י) “וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת”… ביאור: 1) מקרעין גזר דינו– עוזרים…
“יאזן אוכל”: ישנה חשיבות לכל מאכל, לעוצמתו, לכוח שבו, משמעות הכשרות, ועוד. מה אתה אוכל איך אתה אוכל כמה אתה אוכל למה אתה אוכל עפ”י הרמב”ם: “לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברין (המבריאים) והמחלימים…” עפ”י הרמב”ן – רבי משה בן נחמן: “שהמאכלים מתקנים בריאות הגוף…שהמאכלים הרעים מחלישים הגוף…
בלי רוגז יאזן אוכל וירבה תנועה “בלי רוגז”: ישנה משמעות גדולה לחשיבה חיובית וכמובן ללימוד ויישום כלים להפגת מתחים. עפ”י הרבי מלובאביץ’: “מערכת החיסון של אנשים שרוחם בריאה ואופטימית, לדוגמה, חזקה יותר…” עפ”י קיצור שולחן ערוך ל”ב – שמירת הגוף על פי הטבע (מבוסס על דברי הרמב”ם בהלכות דעות): “הרוצה לשמור את הבריאות, צריך לדעת…
הרבי מלובאביץ’, הרב מנחם מענדל שניאורסון, מתייחס לחשיבות הרבה לגוף בריא, בדבריו מתוך הספר “הדרך לחיים של משמעות”: “גופנו אינו משהו שמותר לנהוג בו כרצוננו. גופנו שייך לה’, אשר נתן לנו אותו כדי שנטפל בו, כאמצעי לנשיאת הנשמה במשך החיים… אסור לנו להזיק לגופנו… מחובתנו לאכול היטב, לנוח, לשמור על כושר, ולנהוג בגוף בכבוד…
שִׁבְעָה עֲשַׂר בְּתַמּוּז הוּא יוֹם צוֹם לְעַם יִשְׂרָאֵל. עַם יִשְׂרָאֵל מִתְאַבֵּל קָרוֹב לְאַלְפַּיִם שָׁנִים עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּט’ בְּאָב. אַךְ לְיוֹם נוֹרָא זֶה קָדְמוּ מְאֹרָעוֹת קַשִּׁים שֶׁהֵבִיאוּ לְחֻרְבַּן הַמִּקְדָּשׁ: בַּעֲשָׂרָה בְּטֵבֵת –הֵחֵל הַמָּצוֹר עַל יְרוּשָׁלָיִם. בְּי”ז בְּתַמּוּז – הִצְלִיחַ הָאוֹיֵב לִפְרֹץ אֶת הַחוֹמָה וּלְהִכָּנֵס לִירוּשָׁלָיִם. נִלְמַד עַל הַסִּבּוֹת לַאֲבֵלוּת שֶׁאָנוּ נוֹהֲגִים בְּיוֹם שִׁבְעָה…
בּוּטל התמיד אַחַת הַמִּצְווֹת הַקְּבוּעוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הַמֻּטֶּלֶת עַל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל, הִיא הַקְרָבַת קָרְבַּן תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר וְקָרְבַּן תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם. ספר במדבר פרק כח (א) וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (ב) צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת אקָרְבָּנִי בלַחְמִי גלְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי דתִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי הבְּמוֹעֲדוֹ: (ג) וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה…
