מַעֲשֶׂה שְׁכֶם וְדִינָה
מַעֲשֶׂה שְׁכֶם וְדִינָה בַּתּוֹרָה מְסֻפָּר עַל שְׁכֶם הַחִוִּי (מִן הַגּוֹיִים שֶׁיָּשְׁבוּ בָּאָרֶץ), שֶׁתּוֹפֵס אֶת דִּינָה – בַּת יַעֲקֹב, מְעַנֶּה אוֹתָהּ, פּוֹגֵעַ בִּכְבוֹדָהּ, וּלְאַחַר מִכֵּן, מְבַקֵּשׁ לְהִתְחַתֵּן אִתָּהּ. בראשית פרק לד (א) וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ: (ב) וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ……
