23.05.2019

תורתו של רבי עקיבא

הַתּוֹצָאָה הַיְּשִׁירָה מִמּוֹתָם שֶׁל תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא הָיְתָה "הָעוֹלָם שָׁמֵם" (שֶׁנִּשְׁתַּכְּחָה תּוֹרָה). כְּדֵי לְהָבִין עַד כַּמָּה הָיְתָה חֲשׁוּבָה הַתּוֹרָה שֶׁלִּמֵּד רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידָיו,
נְעַיֵּן בַּמָּקוֹר הַבָּא:

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף פו עמוד א

דַאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן:

אסְתַם מַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר,

סְתַם תּוֹסֶפְתָּא רַבִּי נְחֶמְיָה,

בסְתַם סִפְרָא רַבִּי יְהוּדָה,

גסְתַם סִפְרֵי רַבִּי שִׁמְּעוֹן,

דוְכוּלְּהוּ אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא.

על פי תרגום שטיינזלץ

אסתם מתניתין – סְתָם מִשְׁנָה, אִם לֹא נֶאֱמַר בָּהּ שֵׁם הֶחָכָם הָאוֹמְרָהּ, יֵשׁ לְשַׁעֵר שֶׁהִיא כְּשִׁיטַת רַבִּי מֵאִיר.

בסתם ספרא – מִדְרַשׁ הַהֲלָכָה לְסֵפֶר וַיִּקְרָא.

גסתם ספרי – מִדְרָשׁ הֲלָכָה לְסִפְרֵי בַּמִּדְבָּר וּדְבָרִים.

דוכולהו אליבא דרבי עקיבא – וְכֻלָּם עַל פִּי שִׁיטָתוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁכֹּל אֵלֶּה הָיוּ תַּלְמִידָיו

כְּלוֹמַר: חֲלָקִים חֲשׁוּבִים וְנִכְבָּדִים מִן הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁאָנוּ מַכִּירִים בְּיָמֵינוּ,
מְקוֹרָם בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא.

אבות דרבי נתן פרק יח, א

1רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא מוֹנֶה שִׁבְחָן שֶׁל חֲכָמִים:

לְרַבִּי עֲקִיבָא קָרָא לוֹ 2אוֹצָר בָּלוּם.

לְמַה רַבִּי עֲקִיבָא דּוֹמֶה?

לְפוֹעֵל שֶׁנָּטַל 3קֻפָּתוֹ וְיָצָא לָחוּץ.

4מָצָא חִטִּים- מַנִּיחַ בָּהּ.

מָצָא שְׂעוֹרִים- מַנִּיחַ בָּהּ.

כֻּסְמִין- מַנִּיחַ בָּהּ. עֲדָשִׁים- מַנִּיחַ בָּהּ.

כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס לְבֵיתוֹ- 5מְבָרֵר חִטִּים בִּפְנֵי עַצְמָן,
שְׂעוֹרִים בִּפְנֵי עַצְמָן, פּוֹלִין בִּפְנֵי עַצְמָן, עֲדָשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן.

כָּךְ עָשָׂה רַבִּי עֲקִיבָא וְעָשָׂה כָּל הַתּוֹרָה 6טַבָּעוֹת טַבָּעוֹת.

ביאור:

1) רבי יהודה הנשיא – שֶׁחַי מִסְפָּר שנים לְאַחַר רבי עקיבא, שיבח אותו בתואר "אוצר בלום".

2) אוצר בלום – תֵּבָה גדולה סגורה,

המחולקת בתוכה לתאים נפרדים,

ומכילה חֲפָצִים יקרים מאוד.

3) קופתו– הקופסא שלו.

4) מצא חטים וכו' – הכניס לקופה כל מה שראוי למאכל, והם נתערבו בתוך הקופה.

5) מברר חטין בפני עצמן – הפריד כל מאכל במקומו. כך עָשָׂה רבי עקיבא לתורה שלמד מרבותיו, סידר כל נושא בפני עצמו.

6) טבעות– צורות, תבניות (וכן 'מטבעות' במקור 8).

כְּלוֹמַר: דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא לָמַד הָיוּ מְעֹרָבִים מִתְּחוּמִים שׁוֹנִים.
רַבִּי עֲקִיבָא הוּא זֶה שֶׁסִּדֵּר אוֹתָם לְפִי תְּחוּמִים וְנוֹשְׂאִים.

רש"י מַסְבִּיר אֶת הַמָּשָׁל בְּכָךְ שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא חִבֵּר וְשִׁלֵּב בֵּין כָּל חֶלְקֵי הַתּוֹרָה שֶׁלָּמַד מֵרַבּוֹתָיו, אַךְ לְתַלְמִידָיו לִמֵּד כָּל תְּחוּם בְּנִּפְרָד:

רש"י מסכת גיטין דף סז עמוד א

אוצר בלום – …כָּךְ רַבִּי עֲקִיבָא, כְּשֶׁלָּמַד מֵרַבּוֹתָיו, שָׁמַע דְּבַר      1מִקְרָא מֵרַבּוֹתָיו וְאַחֲרָיו הֲלָכָה וְאַחֲרָיו מִדְרָשׁ וְאַחֲרָיו אַגָּדָה,     2נָתַן לִבּוֹ לַחֲזֹר עֲלֵיהֶן 3וּלְגוֹרְסָן עַד שֶׁהָיוּ סְדוּרִין בְּפִיו,

וְלֹא אָמַר אֶלְמוֹד מִקְרָא לְעַצְמוֹ, מִדְרַשׁ לְעַצְמוֹ,

אֲבָל כְּשֶׁנַּעֲשָׂה חָכָם גָּדוֹל, עָשָׂה כָּל הַתּוֹרָה מַטְבְּעוֹת מַטְבְּעוֹת.

סִדֵּר מִדְרָשׁ, 4סִפְרֵי 5וְסִיפְרָא לְבַדָּן 6וּשְׁנָאָן לְעַצְמָן לְתַלְמִידָיו

וַהֲלָכוֹת לְעַצְמָן וְאַגָּדוֹת לְעַצְמָן.

ביאור :

1) מקרא– תורה שבכתב.

2) נתן ליבו– רצה לחזור על מה שלמד, התאמץ.

3) לגורסן – ללמוד לומר אותם בעל פה.

4) ספרי – מדרש הלכה על חומשים: במדבר ודברים.

5) וספרא– מדרש הלכה על חומש ויקרא.

6) ושנאן לעצמן – לימד את תלמידיו כל נושא בנפרד.

יום הַהִלּוּלָא (שִׂמְחָה) של רבי שמעון בר יוחאי

רָאִינוּ כִּי עַל פִּי הַמָּסֹרֶת, תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא פָּסְקוּ מִלָּמוּת בְּיוֹם ל"ג בָּעֹמֶר.

סִבָּה נוֹסֶפֶת לְכָךְ שֶׁל"ג בָּעֹמֶר הוּא יוֹם שֶׁל שִׂמְחָה, הִיא יוֹם פְּטִירָתוֹ שֶׁל הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי.

אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹם מוֹתָם שֶׁל צַדִּיקִים הוּא יוֹם שֶׁל תַּעֲנִית וְצַעַר לְעַם יִשְׂרָאֵל,

רְצוֹנוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי הָיָה שֶׁיּוֹם זֶה יִהְיֶה יוֹם שִׂמְחָה.

(על פי 'ספר התודעה' לרב אליהו כי טוב)

וְאָכֵן, בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, מוֹפִיעַ תֵּאוּר מְרַגֵּשׁ עַל גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן,
כְּפִי שֶׁמִּתְבַּטֵּאת בִּפְטִירָתוֹ מִן הָעוֹלָם.

 מתורגם על פי ה'אדרא זוטא'

בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁיָּדַע רַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁהוּא נִפְטַר מִן הָעוֹלָם, אָסַף אֶת תַּלְמִידָיו הַמֻּבְחָרִים, גִלָּה לָהֶם אֶת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה וּלְאַחַר מִכֵּן נִפְטַר.

כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם (שֶׁבּוֹ נִפְטַר רַבִּי שִׁמְעוֹן) הָיְתָה אֵשׁ סְבִיב בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן,

וְאִישׁ לֹא יָכֹל הָיָה לְהִתְקָרֵב.

לְאַחַר שֶׁכָּבְתָה הָאֵשׁ, הִנִּיחוּ אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן עַל הַמִּטָּה,

נָשְׂאוּ אוֹתוֹ וֶהֱבִיאוּהוּ לִקְבוּרָה בִּמְעָרָה בְּמֵירוֹן.

כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לַמְּעָרָה, שָׁמְעוּ קוֹל בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה:

"זֶה הָאִישׁ מַרְגִּיז הָאָרֶץ מַרְעִישׁ מַמְלָכוֹת" (כָּל הָעוֹלָם מִתְפַּעֵל מִקְּדֻשָּׁתוֹ הַמְּיֻחֶדֶת) –

זֶהוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁהקב"ה מִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ בְּכָל יוֹם. אַשְׁרֵי חֶלְקְךָ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.

עליה לקברו של רבי שמעון בל"ג בעומר

כְּבָר דּוֹרוֹת רַבִּים קַיָּם הַמִּנְהָג לַעֲלוֹת לְקִבְרוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּיוֹם זֶה.

 ספר התודעה

גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת שֶׁזָּכוּ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קֶבֶר זֶה, הִרְגִּישׁוּ הִתְעַלּוּת גְּדוֹלָה בְּנַפְשָׁם

וְאַף פָּעֲלוּ יְשׁוּעוֹת (עָזְרוּ לְהוֹשִׁיעַ אֲנָשִׁים סוֹבְלִים) לְיִשְׂרָאֵל בִּמְקוֹם זֶה.

הָרַב ר' חַיִּים בֶּן עָטָר, בַּעַל 'אוֹר הַחַיִּים', הָיָה פַּעַם אַחַת בַּהִלּוּלָא. וּכְשֶׁעָלָה לְמֵרוֹן וְהִגִּיעַ לְתַחְתִּית הָהָר שֶׁעוֹלִים מִשָּׁם אֶל הַקֶּבֶר הַקָּדוֹשׁ, יָרַד מֵהַחֲמוֹר וְהָיָה עוֹלֶה (בִּזְחִילָה) עַל יָדָיו וְעַל רַגְלָיו, וְכָל הַדֶּרֶךְ הָיָה גּוֹעֶה וְצוֹעֵק: 'הֵיכָן אֲנִי הַשָּׁפֵל נִכְנַס? לִמְקוֹם אֵשׁ לֶהָבָת שַׁלְהֶבֶת קֹדֶשׁ וְכָל פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה וְכָל נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים'.

וּבְעֵת הַהִלּוּלָא, הָיָה שָׂמֵחַ שִׂמְחָה גְדוֹלָה.

אַף החיד"א (הָרַב חַיִּים דָּוִד אֲזוּלַאי) בְּסִפְרוֹ 'מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע', מְצַיֵּן:

'יוֹם ל"ג בָּעֹמֶר יַרְבֶּה שִׂמְחָה לִכְבוֹד רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי,

כִּי הוּא יוֹם הַהִלּוּלָא דִילֵיהּ, וְנוֹדַע שֶׁרְצוֹנוֹ הוּא שֶׁיִּשְׂמְחוּ בְּיוֹם זֶה.

וְיֵשׁ מִי שֶׁנּוֹהֵג לַעֲשׂוֹת הַלִּמּוּד בְּלֵיל ל"ג בָּעֹמֶר עִם מִנְיָן אֲנָשִׁים,

לִלְמֹד שִׁבְחֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי הַמְּפֻזָּרִים בַּזֹּהַר וְאִידְרָא זוּטָא,

(סְפָרִים בְּחָכְמָת הַקָבָּלָה) וְהוּא מִנְהָג יָפֶה.

ספר התודעה

מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחָה גְדוֹלָה שֶׁנַּעֲשֵׂית בל"ג בָּעֹמֶר בְּמֵרוֹן, לֹא רָאָה הִתְלַהֲבוּת שֶׁל שִׂמְחָה וּמָחוֹל שֶׁל אֲלָפִים רַבִּים. וְרַבִּים מְאֹד הַמִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים בְּיוֹם זֶה בְּכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וּבְתוֹרָה וּבִתְפִלָּה, וְהַכֹּל שָׁרִים שִׁירֵי זִמְרָה לִכְבוֹד הַתַּנָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, וְשִׁירָתָם בּוֹקַעַת לַשָּׁמַיִם וּמַשּׂוּאוֹת הָאֵשׁ שֶׁמַּעֲלִים שָׁם נִרְאִים לַמֶּרְחַקִּים.

מנהגים שנוהגים ביום זה

מדורות אש

תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא מֵתוּ, כִּי לֹא נָהֲגוּ כָּבוֹד זֶה בָּזֶה. הַפֵּרוּד בֵּינֵיהֶם יָצַר אֶת הַמַּגֵּפָה. הָאֵשׁ שֶׁדּוֹלֶקֶת וּמַדְלִיקָה הִיא סֵמֶל הַמְּאַחֵד וְהַמְּלַכֵּד, כִּי דָּרְכָּהּ לְחַבֵּר מַתָּכוֹת שׁוֹנוֹת בְּהִתּוּךְ… וְהָעֵצִים מִתְלַכְּדִים יַחְדָּו לְשַׁלְהֶבֶת אַחַת,

לָכֵן נִקְרֵאתָ הַפִּנָּה שֶׁל הָאֵשׁ "אָח" – מִלְּשׁוֹן אַחֲוָה וְאַחְדוּת.

וּמִשּׁוּם כָּךְ, אָנוּ מַדְלִיקִים בְּיוֹם סִיּוּם הַמַּגֵּפָה,

מְדוּרַת אֵשׁ, הַמְּצַיֶּנֶת אֶת הָאַחְדוּת.

קֶשֶׁת ל"ג בעומר

ספר התודעה

טַעַם שֶׁנָּהֲגוּ הַיְלָדִים לָצֵאת בְּל"ג בָּעֹמֶר עִם קְשָׁתוֹת בְּיָדָם, שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁאָמְרוּ חז"ל שֶׁבְּיָמָיו שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי לֹא נִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בַּשָּׁמַיִם. הַיְנוּ, שֶׁזְּכוּתוֹ גְּדוֹלָה הָיְתָה לְהָגֵן עַל כָּל הָעוֹלָם מִפְּנֵי הַפֻּרְעָנוּת, וְלֹא הָיָה הָעוֹלָם צָרִיךְ 'לְאוֹת הַקֶּשֶׁת' לִמְנוֹעַ מַבּוּל עַל הָאָרֶץ. עַכְשָׁו שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי נִסְתַּלֵּק, שׁוּב אָנוּ מִתְיָרְאִים מִפְּנֵי עֲווֹנוֹת הַדּוֹר, שֶׁאִלְמָלֵא 'אוֹת בְּרִית' שֶׁל הַקֶּשֶׁת, כְּבָר הָיָה הָעוֹלָם מִתְמוֹטֵט.

מנהג תספורת לילדים ('חַלָקֶה')

ספר התודעה

בְּיוֹם זֶה נָהֲגוּ לְסַפֵּר אֶת שַׂעֲרוֹת הַיְלָדִים שֶׁהִגִּיעוּ לְגִיל שָׁלֹשׁ, וּלְהַשְׁאִיר לָהֶם פֵּאוֹת,

כְּדֵי לְחַנְּכָם בְּמִצְוַת "לֹא תַּקִּיפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם". (וְקוֹרְאִים לְמַעֲשֶׂה זֶה 'חַלָקֶה',

כְּלוֹמַר: 'תִּסְפֹּרֶת' בִּלְשׁוֹן עֲרָבִי).

ר' חַיִּים וִיטָאל מְסַפֵּר עַל רַבּוֹ האר"י (רַבִּי יִצְחָק לוּרְיָא) ז"ל, שֶׁהוֹלִיךְ אֶת בְּנוֹ הַקָּטָן שָׁם עִם כָּל אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ, וְשָׁם גִּלְּחוּ אֶת רֹאשׁוֹ כַּמִּנְהָג הַיָּדוּעַ (פרי עץ חיים).