ענוותנותו של יוסף הצדיק
ליוסף ארעו מאורעות קשים במהלך חייו. עוד בהיותו נער, הציקו לו אחיו והמרו לו.
אחיו לא יכלו לסבול את התנהגותו ו’העלימו’ אותו מבית אביהם.
חייו במצרים היו קשים בהתחלה, אך עם השנים היתה מהפכה בגורלו של יוסף.
דברים רבים אפשר ללמוד מיוסף ומיחסו למציאות ולקב”ה. גם בזמנים קשים לא חדל מלהאמין שהכל מאת בורא עולם.
ננסה ללמוד קצת ענווה והתבטלות כלפי הקב”ה מיוסף הצדיק.
עֲנָוָה והתבטלות כלפי הקב”ה
יוֹסֵף נוֹהֵג בַּעֲנָוָה בְּמִקְרִים רַבִּים. יוֹסֵף מוּרָד לְמִצְרַיִם וּמְשַׁמֵּשׁ עֶבֶד בְּבֵית פּוֹטִיפַר.
שָׁם, בְּבֵית פּוֹטִיפַר, יוֹסֵף מַצְלִיחַ בְּתַפְקִידוֹ עַד שֶׁאֵשֶׁת-פּוֹטִיפַר מְנַסָּה לְהַחְטִיא אוֹתוֹ, וּכְשֶׁהוּא מְסָרֵב, הִיא מַעֲלִילָה עָלָיו כְּאִלּוּ תָּקַף אוֹתָהּ.
בְּעִקְּבוֹת תְּלוּנָתָהּ, יוֹסֵף מֻשְׁלָךְ לְבֵית הַסּוֹהַר.
שַׂר הָאוֹפִים וְשַׂר הַמַּשְׁקִים, שֶׁהֻשְׁלְכוּ גַּם הֵם לְבֵית הָאֲסוּרִים, חוֹלְמִים חֲלוֹם וּמְחַפְּשִׂים פִּתְרוֹן לַחֲלוֹמָם, וְעַל כָּךְ עוֹנֶה לָהֶם יוֹסֵף:
- בראשית פרק מ פסוק ח
…וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים
סַפְּרוּ נָא לִי:
ביאור:
1) לאלהים פתרנים – ה’ נותן לאדם כֹח לפתור חלומות.
גַּם לְאַחַר שֶׁפַּרְעֹה קוֹרֵא לְיוֹסֵף מִן הַכֶּלֶא כְּדֵי לִפְתֹּר לוֹ אֶת חֲלוֹמוֹתָיו (שֶׁאִישׁ לֹא הִצְלִיחַ לִפְתֹּר) עוֹנֶה לוֹ יוֹסֵף בְּצוּרָה דּוֹמָה:
- בראשית פרק מא
(טו) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף חֲלוֹם חָלַמְתִּי וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר אתִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ: (טז) וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר בבִּלְעָדָי, אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה.
12א. פירוש רש”י
אתשמע חלום לפתור אותו – תַּאֲזִין וְתָבִין חֲלוֹם לִפְתֹּר אוֹתוֹ.
בבלעדי – אֵין הַחָכְמָה מִשֶּׁלִּי, אֶלָּא אֱלֹהִים יַעֲנֶה- יִתֵּן עֲנִיָּה בְּפִי לִשְׁלוֹם פַּרְעֹה.
חֲכָמֵינוּ מְשַׁבְּחִים אֶת הָעֲנָוָה שֶׁל יוֹסֵף:
- מדרש תנחומא פרשת מקץ סימן ג
אָמַר יוֹסֵף: “בִּלְעָדָי אֱלֹהִים יַעֲנֶה…”, תָּלָה הַגְּדֻלָּה 1בִּבְעָלֶיהָ.
אָמַר הקב”ה: אַתָּה לֹא רָצִיתָ לְהִתְגַּדֵּל בְּעַצְמְךָ, חַיֶּיךָ 2שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ תַּעֲלֶה לִגְדֻלָּה וְלִמְלוּכָה.
ביאור:
1) בבעליה – בקב”ה, שנותן את הַחָכְמָה.
2) שעל ידי כך – בזכות הַעֲנָוָה שלך.
וְאָכֵן, יוֹסֵף זוֹכֶה לַהֲפֹךְ בְּבַת אַחַת – מֵאָסִיר לִסְגָנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ:
- בראשית פרק מא
(לח) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ: (לט) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ: (מ) אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ: (מא) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם: (מב) וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ.
