24.12.2017

בשתי מערכות היחסים- בין דוד ומיכל ובין יעקב לרחל, יש קווים מקבילים המלמדים אותנו על טיבה ומהותה של כל אחת ממערכות היחסים. בעזרת הקבלה זו ננסה לרדת מעט יותר לעומקה של מערכת היחסים בין דוד ומיכל.

א. גיבורי הסיפור המככבים בשני הסיפורים בהתאמה: החתן (דוד/יעקב), חותנו (שאול/ לבן) ושתי הבנות הניתנות כשידוך ( מרב ומיכל/ לאה ורחל).

ב. בשני הסיפורים ישנה התחייבות של החותן בדבר נישואין עם ביתו, שמופרת על ידו.
שאול אשר התחייב להשיא את ביתו לאיש שיכה את הפלישתי, משיאה עם אדם אחר, ולבן מחליף בין רחל ללאה.

ג.  בשני הסיפורים החתן מתבקש לשלם עבור הנישואין, ובשניהם הוא משלם כפול ממה שהתבקש.
דוד התבקש להביא 100 עורלות פלישתים והביא 200, ויעקב התבקש לעבוד 7 שנים אצל לבן, ובפועל עבד 14 שנה.

ד. דמיון לשוני בין שני הסיפורים:
“וַיִּשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי דָוִד לְהִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ וְלֹא-מָלְאוּ הַיָּמִים:” (שמואל א, י”ח, כו)

“הָבָה אֶת-אִשְׁתִּי כִּי מָלְאוּ יָמָי וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ:” (בראשית כ”ט, כא)

ה. בשני הסיפורים ישנו קרע בין החתן לחותן, קרע אשר הולך וגדל עד כדי בריחה של החתן מחותנו, כאשר האישה מסייעת בידו נגד אביה.
מיכל מסייעת בידי דוד בבריחה ומצילה אותו מאנשי שאול אביה, ואל יעקב מצטרפות רחל ולאה נשותיו בבריחתו.

ו. סופם של שני הסיפורים דומה. בשניהם מתקיים מפגש בין הרודף והנרדף, קרי החותן והחתן, בו משלימים הם זה עם זה ושמים את ה’ כשופט ביניהם.

אך דווקא קווי דמיון אלו מביאים את ההבדל הגדול והעיקרי בין שני הסיפורים. בסיפורם של יעקב ורחל חוזר שוב ושוב תיאור אהבתו של יעקב לרחל. ואילו אצל דוד ומיכל, אין כלל אזכור לאהבת דוד למיכל.

העדר זה מודגש דווקא אל מול התיאור החריג של אהבת מיכל לדוד.

יתר על כך, מעיון בפסוקים עולה המניע האמיתי בנוגע להתלבטותו של דוד האם לשאת את מיכל:
“וַיֹּאמֶר דָּוִד, הַנְקַלָּה בְעֵינֵיכֶם הִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ..” (שמואל א, י”ח, כג)
“וַיִּשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי דָוִד, לְהִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ..” (שם, כו)
“וַיָּבֵא דָוִד אֶת-עָרְלֹתֵיהֶם, וַיְמַלְאוּם לַמֶּלֶךְ לְהִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ” (שם, כז)

נראה היא כי מערכת היחסים בין דוד ומיכל הינה מערכת יחסים מורכבת- מיכל מתחתנת עם דוד מאהבתה הגדולה כלפיו, אך אין הדדיות בדבר. דוד מתחתן עימה רק בשביל “להתחתן במלך”.

מבחינתו אין אלו יותר מנישואים פוליטיים. מכאן מובנת ההתנהלות הבעייתית בין בני הזוג, אותה נפגוש בהמשך הסיפור[1].