לקרוא לילד בשם ישמעאל?

שאלה:

לָמַדְנוּ בַּכִּתָּה עַל גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל, אֵיךְ זֶה שֶׁהוֹרָיו קָרְאוּ לוֹ עַל שֵׁם רָשָׁע כְּיִשְׁמָעֵאל? הַאִם מֻתָּר לִקְרֹא שֵׁמוֹת לִילָדִים בְּשֵׁם שֶׁל אֲנָשִׁים רְשָׁעִים?

תְּשׁוּבָה:

אָכֵן גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל יְדוּעַה וּמְפֻרְסֶמֶת, וְגַם הַמִּנְהָג שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא קוֹרְאִים לַיֶּלֶד כְּשֵׁם שֶׁל רָשָׁע יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם, אִם כֵּן כֵּיצַד שְׁנֵי הַדְּבָרִים הַלָּלוּ מִסְתַּדְּרִים יַחַד?

רֵאשִׁית, צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁמֵּעִקָּר הַדִּין אֵין בְּעָיָה לִקְרֹא בְּשֵׁם שֶׁל רָשָׁע.

לַשֵּׁם יֵשׁ מַשְׁמָעוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ. לְדֻגְמָא, הַשֵּׁם ‘יִשְׁמָעֵאל’ אוֹמֵר שֶׁה’ שָׁמַע אֶת הַתְּפִלָּה שֶׁלָּנוּ. הָעֻבְדָּה שֶׁהָיָה רָשָׁע שֶׁנִּקְרָא בְּשֵׁם זֶה, לֹא פָּסַל אֶת הַשֵּׁם. אָמְנָם יֵשׁ הַמְּבִיאִים אֶת הַפָּסוּק “שֵׁם רְשָׁעִים יְרְקָב” (משלי י) כְּאַסְמַכְתָּא (רֶמֶז) לְכָךְ שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר רָשָׁע, אַךְ הָאִסּוּר הוּא לְהַזְכִּיר אֶת הָרָשָׁע עַצְמוֹ וְלֹא אֶת הַשֵּׁם שֶׁהוּא כִּשְׁמוֹ שֶׁל הָרָשָׁע.

מִצַּד שֵׁנִי, יֵשׁ שֵׁם שֶׁל חָכַם בַּמִּשְׁנָה (מסכת כתובות פרק יג) ‘חָנָן בֶּן אֲבִישָׁלוֹם’, וְהַתּוֹסָפוֹת (מסכת יומא דף לח) כָּתְבוּ שֶׁקָּרְאוּ לְאָבִיו בְּשֵׁם אֲבִישָׁלוֹם דַּוְקָא, וְלֹא אַבְשָׁלוֹם, כִּי אַבְשָׁלוֹם הָיָה רָשָׁע (שֶׁמָּרַד בְּאָבִיו, דָּוִד הַמֶּלֶךְ) וְאָסוּר לִקְרֹא לַיֶּלֶד כִּשְׁמוֹ שֶׁל רָשָׁע. מִכָּאן אֶפְשָׁר לִרְאוֹת שֶׁעַל פִּי הַתּוֹסָפוֹת, יֵשׁ אִסּוּר לִקְרֹא בְּשֵׁם שֶׁל רָשָׁע.

לְסִכּוּם, לַמְרוֹת שֶׁבָּרוּר שֶׁהַמִּנְהָג הַנָּפוֹץ בְּכָל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל הוּא שֶׁלֹּא לִקְרֹא לִילָדִים כְּשֵׁם רְשָׁעִים, אֵין זֶה מֵעִקָּר הַדִּין (וְהוּא גַּם לֹא מֻזְכָּר בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ), וְאִם קָרְאוּ לְאָדָם כְּשֵׁם שֶׁל רָשָׁע, כְּגוֹן נִמְרוֹד וְאַבְשָׁלוֹם, אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁנּוֹת אֶת שְׁמוֹ.

בְּכָל אֹפֶן, לְגַבֵּי הַשֵּׁם ‘יִשְׁמָעֵאל’, מֻתָּר הַדָּבָר אַף לְכַתְּחִלָּה, מִכֵּיוָן שֶׁעַל פִּי חֲזַ”ל יִשְׁמָעֵאל עָשָׂה תְּשׁוּבָה.