22.12.2017

הרמב"ם במורה נבוכים[1] מסביר שלוש משמעויות לשורש ש.מ.ע ואלו דבריו:

"שמע מלה משותפת,(1) תהיה בענין שמע האזן,(2) ותהיה בענין הקבול. … (3)ויהיה בענין הידיעה, גוי אשר לא תשמע לשונו, פי' לא תדע דברו…"

כלומר, ע"פ דברי הרמב"ם ,המשמעות הראשונה של  "שמע" או "שמיעה" היא פעולת השמיעה הפיזית, המשמעות השניה של שמיעה היא קבלת הדברים, הפנמתם ואילו המשמעות השלישית של המילה שמיעה היא הבנת הדברים לדוגמא מביא הרמב"ם את הפסוק "גוי אשר לא תשמע לשנו" אין הכווונה כאן כי לא תצליח לשמוע את קולם של אנשי הגוי ההוא אלא וודאי הכוונה היא כי לא תבין את הלשון הזרה של אותו הגוי.

בספר בראשית [2] ישנם שלושה פסוקים רצופים בהם מופיע השורש ש.מ.ע בכל אחד מהפסוקים כאשר בכל אחת מהאזכרות משמעות השמיעה היא משמעות שונה משלושת המשמעויות אותם הביא הרמב"ם:

(כא) וַיֹּאמְר֫וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו אֲבָל֘ אֲשֵׁמִ֣ים׀ אֲנַחְנוּ֘ עַל־אָחִינוּ֒ אֲשֶׁ֨ר רָאִ֜ינוּ צָרַ֥ת נַפְשׁ֪וֹ בְּהִתְחַֽנְנ֥וֹ אֵלֵ֖ינוּ וְלֹ֣א שָׁמָ֑עְנוּ עַל־כֵּן֙ בָּ֣אָה אֵלֵ֔ינוּ הַצָּרָ֖ה הַזֹּֽאת:
(כב) וַיַּעַן֩ רְאוּבֵ֨ן אֹתָ֜ם לֵאמֹ֗ר הֲלוֹא֩ אָמַ֨רְתִּי אֲלֵיכֶ֧ם׀ לֵאמֹ֪ר אַל־תֶּחֶטְא֥וּ בַיֶּ֖לֶד וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וְגַם־דָּמ֖וֹ הִנֵּ֥ה נִדְרָֽשׁ:
(כג) וְהֵם֙ לֹ֣א יָֽדְע֔וּ כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ יוֹסֵ֑ף כִּ֥י הַמֵּלִ֖יץ בֵּינֹתָֽם:

בפסוק הראשון כוונת האחים במילים "ולא שמענו" היא כי הם לא שמעו פיזית את יוסף כיוון שהלכו למקום רחוק וישבו לאכול לחם.[3] (המשמעות הראשונה בדברי הרמב"ם)

משמעות השמיעה בדברי ראובן אינה שמיעה פיזית שכן אי אפשר לומר כי האחים לא שמעו את דברי ראובן שהרי אם כך על מה הוא מוכיח אותם? לכן נראה כי ראובן מתכוון למובן השני של השמיעה אותו מביא הרמב"ם ואומר לאחרים כי הם לא קיבלו את דבריו לא לפגוע ביוסף.

בפסוק כג' השמיעה היא כמשמעות השליישת בדברי הרמב"ם. התורה מספרת לנו כי הסיבה לכך שהאחים חשבו כי יוסף לא  "שומע" היא כי "המליץ בינתם" כלומר, יש ביניהם מתורגמן. מתוך כך נראה להבין כי המשמעות של המילה של שמיעה כאן היא כאפשרות השלישית כלומר, הבנה. האחים חשבו כי יוסף לא מבין (שומע) אותם כיוון שהיה ביניהם מתורגמן.

לאור דברים אלו בולטת תגובת יוסף למצב:

"(כד) וַיִּסֹּ֥ב מֵֽעֲלֵיהֶ֖ם וַיֵּ֑בְךְּ וַיָּ֤שָׁב אֲלֵהֶם֙ וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיִּקַּ֤ח מֵֽאִתָּם֙ אֶת־שִׁמְע֔וֹן וַיֶּאֱסֹ֥ר אֹת֖וֹ לְעֵינֵיהֶֽם:"

נראה כי המסר המועבר לנו מסיפור יוסף והאחים הוא עניין ההקשבה, עומק השמיעה שלא בא לידי ביטוי ועובר כעת תהליך של תיקון.

 

יעקב אוליאל- עוזר מנכ"ל באל עמי

 

 

 

 

[1] ספר מורה הנבוכים חלק א פרק מה

 

[2] בראשית פרק מב' פסוקים כא' – כד'

 

[3] ע"פ הסברו של הרב יעקב מידן בספרו "כי קרוב אליך" על ספר בראשית עמודים 357-359.

כתיבת תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Post comment