מטרות:
- בחינה אישית של התנהגות על פי נורמה חברתית.
- יצירת כלי מדיד להתנהגות נורמטיבית.
- יצירת קוד התנהגות מוסכם.
רקע:
נורמה חברתית היא מה שבני אדם סבורים או מקבלים כהתנהגות ראויה בחברה.
הנורמה החברתית קובעת את הציפיות של החברה מן הפרט להתנהגות מסוימת, בתור שכזו, היא משמשת קנה מידה לשיפוט התנהגותו של הפרט בחברה.
התנהגות נורמטיבית (שבהתאם לנורמה) נחשבת להתנהגות מקובלת או נורמאלית, ולכן להתנהגות רצויה.
התנהגות לא נורמטיבית נחשבת ללא מקובלת או ללא נורמאלית, ולכן להתנהגות לא רצויה.
הנורמות הן דגמים של התנהגות יותר מאשר התנהגות בפועל. דגמים המשקפים את הערכים והתפיסות של החברה.
ניתן להמחיש זאת בשני היבטים: א) קיימות נורמות שהן מנוגדות להתנהגות בפועל של רוב הציבור או חלק גדול ממנו – כך קיימת נורמה של נאמנות משפחתית, אף שייתכן שמספר הבוגדים בבני זוגם גדול יותר ממספרם של שומרי האמונים; ב) קיימות נורמות המקובלות על כל החברה אך מתייחסות להתנהגותו של חלק קטן מתוכה – כמו נורמות המחייבות רופאים, מנהיגים, שופטים, קצינים או שוטרים. מקובל על כל הציבור כיצד רופא אמור להתנהג כרופא או כיצד שוטר אמור להתנהג כשוטר.
בפעילות זאת נבחן את נורמות ההתנהגות הקיימות וננתח את השלכותיהן.
מהלך הפעילות:
כל משתתף יקבל דף מדדים וטבלה ריקה של מספרים.
בשלב הראשון – כל אחד יסמן במדבקות צבעוניות את המדדים המאפיינים את התנהגותו על פי הדירוג המאפיין את צבעי הרמזור – ירוק: הולך על זה, צהוב – מתלבט, אדום – עצירה מוחלטת.
לאחר מכן – כל משתתף יקיף בעיגול את המספרים, שאותם סימן בירוק על גבי טבלת המספרים הריקה.
על הלוח יתלה המנחה טבלת מספרים ריקה ויבקש מכל מי שסיים לגשת ללוח ולסמן את כל המספרים הירוקים שלו, סביר להניח שנקבל עיגולים רבים סביב מספרים מסוימים.
המנחה יחשוף בפני המשתתפים את מעגלי ההתייחסות של המדדים:
התנהגות שבין אדם לעצמו, התנהגות שבין אדם לחברו, התנהגות שבין אדם לסביבתו.
וכן את המסגרות המשפיעות על אופי ההתנהגות:
התנהגות עפ"י תרבות – איך אני תופס את מה שנהוג, מה הקוד המקובל עפ"י שיפוטי, מה הטרנד הנהוג וכד'.
התנהגות עפ"י מוסכמות – כללים, חוקים ונהלים ("חוזה חברתי", תקנון, אמנה).
התנהגות עפ"י ערכים – עקרונות מוסר אנושיים.
דיון על הממצאים:
- אם הייתי לומד במסגרת אחרת, בית- ספר אחר – האם הממצאים היו שונים?
- אם הייתי חי במדינה אחרת האם הממצאים היו שונים?
- מה משפיע על הבחירה כיצד לנהוג?
ישנן נורמות המשותפות כמעט לכל החברות ובכל הזמנים, כמו "לא תרצח" ו"לא תגנוב", וישנן נורמות המשתנות מחברה לחברה ומתקופה לתקופה, כמו נורמות של התנהגות בחגים המשתנות מחברה לחברה ונורמות של התנהגות מינית המשתנות מתקופה לתקופה.
לכל קבוצה חברתית יש נורמות משלה, אשר (א) מסדירות את היחסים הפנימיים בתוכה, (ב) מייחדות אותה משאר הקבוצות.
הקבוצות החברתיות נבדלות זו מזו בעיקר בשוני הנורמטיבי ביניהן.
- את מי משרתת הנורמה החברתית? האם ניתן לשנות נורמות התנהגות?
הנורמות צומחות מתוך פעילויות המתרחשות בתוך הקבוצה. ככל שאנשים נמצאים ביחסי גומלין ממושכים יותר, יש להם יותר נורמות משותפות. במהותן עונות הנורמות על צורך חברתי בהבטחת החברה, שלמותה, שלומה ורציפותה, תוך שהן מסדירות את היחסים בין הפרט לחברה ובין הפרטים בינם לבין עצמם.
כך הן מאפשרות להגיע להסכמים (נורמות של הבטחה, התחייבות וחתימת חוזים); להחזיק ברכוש (נורמות של שמירה על קניין פרטי או משותף); לגדל ילדים (נורמות של חינוך והורות); לנוע ממקום למקום (חוקי תעבורה); להתרפא ממחלות (נורמות של טיפול רפואי); לחיות בשיבה טובה (נורמות של תמיכה בקשישים); לשמור על כבוד עצמי (כללי נימוס ונורמות של שמירה על ערך האדם); לשמור על התרבות הלאומית (מנהגים ומצוות מסורתיים); להבטיח שירותים מקצועיים סבירים (נורמות של אתיקה מקצועית); לקדם את טובת הכלל (נורמות של התנדבות, מתן תרומות ומילוי חובות, כמו שירות צבאי).
- תפקודן החברתי של הנורמות מעורר את שאלת הציות – האם יש לנורמות מנגנוני אכיפה?
שאלה זו משמעותית ביותר לאור גילויים רבים של התנהגות לא נורמטיבית. רבים אינם מפנים מקום ישיבה לקשישים, אינם מכבדים את הוריהם, מתלבשים בניגוד לאופנה, מפירים חוקי תעבורה, מתחמקים מתשלום מס וכד'.
קיימים מנגנוני אכיפה, כגון – דעת קהל, לחץ חברתי, רכילות, יראת האל, משמעת פנימית, חקיקה אזרחית, בית משפט ומשטרה; ואמצעי ענישה, כמו – חרם חברתי, הוצאת שם רע, קנס כספי ובית כלא. הנורמות, ובהתאם להן מנגנוני האכיפה, מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: נורמות פורמאליות ומנגנונים פורמאליים, ונורמות לא פורמאליות ומנגנונים לא פורמאליים. נורמות פורמאליות הן אלו שמתקבלות כחוקים, תקנות או החלטות של גוף מוסדי מחייב; נורמות לא פורמאליות הן הסכמות חברתיות שאינן ממסדיות. יש לציין, שנורמות פורמאליות הן בדרך כלל ביטוי של נורמות לא פורמאליות. בהתאם לכך, חוקי המדינה הם ביטוי של נורמות לאומיות וביטוי של נורמות כלל אנושיות. מנגנוני אכיפה פורמאליים הם חוקים אזרחיים, בתי משפט, משטרה, בתי כלא; מנגנוני אכיפה לא פורמאליים הם דעת קהל, לחץ חברתי, יראת האל. (הרחבה
על "נורמה חברתית" מתוך: אתר מכון מופת- מרכז תקשורת ופיתוח).