19.12.2019

שלום כבוד הרב! הבוקר ביקרתי בכותל וכמה נשים קבצניות ניגשו אליי וביקשו שאתרום. והחלטתי לתת יותר מן הרגיל. קבצנית מסוימות אחת ניגשה אליי שוב ושוב לאחר שכבר תרמתי לה, ובפעם הרביעית שפנתה אליי, פנתה אליי בצעקות ועצבים. היא שאלה למה הבאתי לאחרות יותר ושזה לא בסדר, הכסף היה צריך להתחלק (יש לציין כי לא יכולתי לחלק שווה בשווה, מכיוון שנתתי שטר ולא מטבעות..). הקבצנית דרשה ממני שאביא לה עוד, ודיברה בחוצפה וחוסר כבוד מוחלט. אני התעצבנתי ואמרתי לה מתוך כעס שאם היא רוצה מצדי שתלך לשאר הקבצניות ושיחלקו את מה שהבאתי להם שווה בשווה. לאחר מכן הקבצנית הפסיקה לבקש עוד, והמשיכה ׳להטריד׳ אותי ועוד כמה בנות בכל מיני סיפורים, ודרשה שיביאו לה כסא.. כל היום מציפים אותי רגשות אשם נוראיים, האם הייתי אמורה לנהוג אחרת? האם זה היה נסיון ולא עמדתי בו? כיצד יש לכפר על טעות זו אם זו אכן טעות? ובכלל איך אמורים לנהוג בסיטואציה כזו? מרגישה שנגרם לי עוול, ויותר גרוע – שגרמתי עוול, מה עליי לעשות? תודה רבה, מחכה לתשובת כבוד הרב

תוכן התשובה:

בס"ד

שלום וברכה

העניה בודאי לא ראוי לה להתנהג בדרך שהזכרת, מכיוון שהחובה שלך לתת צדקה היא לפי יכולתך ואי אפשר לכפות מה ומי לתת.

נראה שהיה כדאי לומר לה בפעם הראשונה שאת מבקשת ממנה לא לפנות אליך יותר להשתדל לנחם אותה ולדבר על ליבה. ולאחר מכן להתעלם ממנה או ללכת מהאזור. אין צורך להכנס לכעס ומכאובים. כדאי תמיד לעשות בנושא הצדקה והעניים, כדי שהדברים יהיו ברורים יותר, וכנראה שאם הקב"ה גלגל מעשה זה לידך ראוי ללבן מצוות צדקה היטב.