שלום,
האם יש מעלה להשתטח ולהתפלל על קברות צדיקים בארץ ישראל?
תשובה:
ודאי, אמנם תמיד אנו מכוונים את בקשתנו ותפילותינו לריבונו של עולם, אך אנו מבקשים מהצדיקים שיסייעו בידינו וילמדו עלינו זכות בכדי שתפילותינו תתקבלנה. האור החיים הק’ כאשר עלה לארץ ישראל נהג להשתטח על קברי צדיקים ביחד עם תלמידיו. בירושלים, צפת, טבריה ובכל הגליל ומתואר שבדרכם על חמורים לציונו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי שבמירון, כשראה רבי חיים בן עטר את ציון רשב”י מרחוק ירד מן החמור והחל לטפס רגלית במעלה ההר כשהוא קורא בקול מר: ‘איכה אני השפל נכנס למקום אש שלהבת קודש אבריך הוא ושכינתיה, וכל פמליא של מעלה הכא וכל נשמות הצדיקים פה’. האור החיים הק’ הסביר שתפילתו על קברות צדיקים בכדי להרבות תחנונים לישועת ישראל ולמען לימוד התורה בארץ ישראל.
מקורות רבים יש למנהג ההשתטחות בקברות צדיקים, כלב בן יפונה הלך להתפלל במערת המכפלה להנצל מעצת המרגלים (סוטה לד:), רחל אמנו נקברת בדרך בית לחם כדי להיות מקום תפילה ליוצאים לגלות (בראשית רבה פב יא). הגמרא אומרת שצריך להתפלל בתעניות על קברי צדיקים (תענית טז. שו”ע תקע”ט ועיין משנה ברורה שם), רבי יהושע בן לוי בא לקבר רשב”י. ופגש שם את אליהו הנביא. הרמב”ן כותב באגרת לבנו כי הוא הולך להשתטח על קברי האבות בחברון. רש”י כותב בשם הגאונים כי ביום פטירת הצדיק מושבים ישיבה על קברו ולומדים ומתפללים שם. (יבמות קכב). רבינו עובדיה מברטנורא מביא את המנהג להתפלל ליד קברו של שמואל הנביא ומביא עדויות שהרבה עקרות נפקדו מתפילה זו. ועוד רבים המקורות לכך ראשונים אחרונים וגדולי זמנינו. כתב האר”י ז”ל שצדיקים במיתתם קרויים חיים לענין זה שהמתפלל בזכותם אינו בכלל דורש אל המתים. ופסק הרמ”א [תקפא, ד]: ‘יש נוהגין לילך בערב ראש השנה להשתטח על קברי הצדיקים’. ובקצור שו”ע לרב גנצפריד [סימן קכח, יג] כתב: ‘נוהגין לילך בערב ראש השנה אחר תפילת שחרית לבית הקברות להשתטח על קברי הצדיקים, ונותנים שם צדקה לעניים, ומרבים תחנונים לעורר את הצדיקים הקדושים אשר בארץ המה שימליצו טוב בעדנו ביום הדין. וגם מחמת שהוא מקום קבורת הצדיקים, המקום הוא קדוש וטהור, והתפילה מקובלת שם ביותר בהיותה על אדמת קודש. ויעשה הקדוש ברוך הוא חסד בזכות הצדיקים.
יה”ר שזכותם תעמוד לנו, לכם ולכל עם ישראל.
