24.12.2017

"וַתְּמַהֵר וַתָּקָם אֲבִיגַיִל, וַתִּרְכַּב עַל-הַחֲמוֹר, וְחָמֵשׁ נַעֲרֹתֶיהָ, הַהֹלְכוֹת לְרַגְלָהּ; וַתֵּלֶךְ, אַחֲרֵי מַלְאֲכֵי דָוִד, וַתְּהִי-לוֹ, לְאִשָּׁה. וְאֶת-אֲחִינֹעַם לָקַח דָּוִד, מִיִּזְרְעֶאל; וַתִּהְיֶיןָ גַּם-שְׁתֵּיהֶן לוֹ, לְנָשִׁים. וְשָׁאוּל, נָתַן אֶת-מִיכַל בִּתּוֹ–אֵשֶׁת דָּוִד:  לְפַלְטִי בֶן-לַיִשׁ, אֲשֶׁר מִגַּלִּים" (שמואל א, כ"ה, מב-מד).

לאחר שנוכח דוד בחוכמתה של אביגיל אשת נבל[1] אשר בעזרת חוכמתה ותושיותה מצילה את בעלה ממוות, נושא הוא אותה לאישה[2]. דוד נושא לאישה גם את אחינועם, ונישואים אלו מעוררים תמיהה. הלוא מדוע צריך דוד לשאת אישה שלישית? נישואים אלו כנראה קשורים לנתינת מיכל על ידי שאול לפלטי בן ליש. לא לחינם סמך המקרא את נישואי שאול לאחינועם ואביגיל, לנתינת מיכל לפלטי בן ליש. אף אם נתינת מיכל לפלטי נעשתה כבר מזמן, כפי שאומר הפסוק " ..וְשָׁאוּל, נָתַן..", עדיין ישנו קשר רעיוני- מוסרי בין נישואי דוד עם נשים נוספות לאובדנה של מיכל ממנו[3].

מיכל האישה המסורה והאוהבת, אשר הבריחה את בעלה אהובה, נשארת מאחור. היא סופגת את כעסו של אביה ונושאת את מחיר הנאמנות אשר העדיפה לתת לבעלה על פני אביה. ברגע אחד היא מאבדת את בעלה, אשר נאלץ לצאת למסע נדודים ארוך, ואת אביה ואת האמון שרכש לה. היא נשארת בודדה בביתה, ומשמשת גם עתה כלי משחק פוליטי בידיו של אביה. מיכל ניתנת על ידי אביה לפלטי בן ליש. האם היא רוצה בזה? האם שאול שואל לדעתה? מה עם נאמנותה לבעלה דוד? וכיצד מיכל, אשת דוד, ניתנת לאחר?

בזק[4] במאמרו מציין כי המקרא לא מתאר לנו מה הייתה תגובתה של מיכל לנתינתה לפלטי בן ליש על ידי שאול, מתוך כך הוא מסיק כי כנראה שצעד זה לא נתקל בהתנגדות מצד מיכל. כמו כן, ניתן לראות כי בהמשך האירועים[5]  כאשר מתוארת החזרת מיכל לדוד, הכתוב מציין את בכיו של פלטי על עזיבתה של מיכל, דבר המעיד על מערכת יחסים חיובית בן השניים.
בזק מוסיף כי את שורש הדברים ניתן למצוא כבר בפרק י"ח, בתיאור אהבתה החד צדדית של מיכל לדוד.
ולהלן דבריו: "כאמור,  אהבת מיכל לדוד הייתה חד צדדית. במצב כזה, לא היה בכוחן של מסירות הנפש של מיכל ויכולתה לעמוד כנגד אביה להתקיים לאורך ימים. עם בריחתו של דוד וניתוק הקשר בפועל בינו למיכל, גברה השפעתו של שאול עליה, והיא החלה להרגיש שהיא קודם כל "בַּת-שָׁאוּל", ורק אחר כך "אֵשֶׁת דָּוִד" ".[6]

על פי בזק[7], בחירתה של מיכל להישאר בביתה ולא להצטרף לדוד בנדודיו, הייתה בחירה גורלית, אשר השפיעה ושינתה את חייה מכאן ועד מותה.

שטיינזלץ במאמרו מציג אף הוא את הפסיביות של מיכל, כאשר ניתנת על ידי אביה לגבר אחר. לדידו מיכל מצויה במשבר נפשי עמוק לאחר פרידתה מבעלה ונתינתה לפלטי בן ליש, משבר אשר מוביל אותה להיות כחפץ, חסרת רצונות ותחושות. גם כאשר מתואר בהמשך הסיפור כי פלטי הולך "הלוך ובכה אחריה", מיכל אינה בוכה.
וכדבריו:

..דומה שמבחינה מסוימת איבדה מיכל בתוך המשבר הזה את האישיות הפועלת והיא אינה פועלת עוד כאדם, אלא כחפץ. היא נלקחת- ומוחזרת- בשתיקה, ואנו יכולים לדמות לעצמנו את המשבר הנפשי של מיכל במובנים שונים בדרכים שונות. אבל זהו אכן משבר- לבה נשבר בקרבה. מאז מסירתה לאיש האחד, דומה שלא זו בלבד שאיננה קשורה ואינה אוהבת את האיש האחר, אלא שמשום מה נוצר רושם שהיא איננה מסוגלת ליצור יחס עם שום אדם- ובכלל זה גם עם דוד. ..הרי שהאהבה הגדולה והפרידה שוברים את כוחה, עד שהיא מגיעה להינתקות גמורה וחוסר יחס רגשי כולל.[8]

בניגוד לבזק אשר טוען כי בין מיכל ופלטי שררו יחסים טובים, שטייזלץ טוען כי מיכל אינה יוצרת קשר עם פלטי. מעצם המעבר לביתו, ואיבוד בעלה הראשון, היא נכנסת למשבר נפשי עמוק, ומאותו הרגע אינה יוצרת קשר עם שום אדם בעולם. היא נעשית כחפץ, חסר רגשות, הנמסר מיד ליד ללא התנגדות כלל.[9]

לדעתם של מזוז[10] ואבינר[11], נתינת מיכל לפלטי על ידי שאול, היא עצמה עונשה של מיכל. שאול הזועם על ביתו שבגדה בו ועזרה לדוד אויבו, מחליט להענישה על ידי לקיחתה מבעלה ונתינתה לאחר. שאול אינו יכול להתיר את מיכל לאחר, הרי היא אשת דוד, ועל כן הוא מגלה אותה ממקום מלכותו, ומפקיד אותה בידי פלטי בן ליש אשר ממונה לשמור עליה ולספק את צרכיה.[12]

מן הנאמר בפסוקים ניתן לבסס פירוש זה. כאשר לבקשת דוד, מחזיר לו איש בושת את מיכל, נאמר "מֵעִם אִישׁ–מֵעִם, פַּלְטִיאֵל בֶּן-לָיִשׁ" (שמואל ב, ג', טו). מן המילים " מֵעִם אִישׁ" נלמד שפלטי לא היה בעלה של מיכל אלא שהיה איש שתפקידו לשמור ולפקח עליה. גם כאשר מתאר המקרא את פרידתו של פלטי ממיכל "וַיֵּלֶךְ אִתָּהּ אִישָׁהּ, הָלוֹךְ וּבָכֹה" (שמואל ב, ג', טז), הכוונה במילה "אִישָׁהּ" היא לא "בעלה" אלא האיש ששמר עליה, שהוזכר בפסוק הקודם.

לפי פירוש זה, מובן בכיו של פלטי אשר תשע שנים שומר על בת המלך ומלווה אותה בנאמנות. סביר להניח כי בין השניים נרקמו יחסי ידידות אמיצים, ועל כן כאשר נלקחת ממנו לפתע מיכל, מצטער על כך פלטי ובוכה בכי גדול.[13]

כרמל[14]  עוסק אף הוא בסוגיית נתינת מיכל לפלטי בעודה אשת דוד. במאמרו הוא מביא שני הסברים של חז"ל למעשה זה: 1. בגמרא בסנהדרין (בבלי, סנהדרין יט ע"ב) מובאת דעתו של רב פפא כי דוד קידש את מיכל במלווה ופרוטה. הגמרא מספרת כי כאשר דוד בא לקדש את מירב בתחילה, הוא קידשה ע"י כך שוויתר על העושר הגדול שהובטח לו על ידי שאול כשכר להריגת גוליית וניצחון במלחמה מול פלישתים. שאול ביטל קידושין אלו בטענה כי דוד 'מקדש במלווה' והמקדש במלווה אינה מקודשת. לאור כך, שאול נתן את ביתו מירב, לעדריאל המחולתי, לאישה.

בשלב השני ביקש שאול מדוד להביא לו מאה עורלות פלישתים בתמורה לביתו מיכל. לאחר שהביא דוד את עורלות הפלישתים, טען כי מיכל מקודשת לו, שהרי הוא לא קידש רק במלווה, אלא גם בשווה פרוטה- מאה עורלות פלישתים. אך גם את הקידושין הללו ביטל שאול. הפעם בטענה כי דוד קידש ב'מלווה ופרוטה' וגם המקדש במלווה ופרוטה אינה מקודשת, כיוון שדעת האישה על הפרוטה. לפיכך ראה שאול לנכון לתת את מיכל לפלטי בן ליש, למרות שהייתה לכאורה אשת איש.

  1. שאול החליט כי דוד נחשב כמת, מכיוון שהוא מורד במלכות, ועל כן שאול יכול לתת את מיכל לפלטי. דבר זה מנוגד להלכה, ועל כן נישואים אלו היו בעבירה. בהמשך, מוחזרת מיכל לדוד כאשתו, בהנחה כי נתינתה לפלטי על ידי אביה הייתה באונס, והרי אישה אשר נאנסה מותרת לבעלה[15].

כרמל מעלה קושיות רבות על ההסבר הראשון של חז"ל, ותומך בהסברם השני. במאמרו הוא מסביר כי שאול נותן את מיכל לפלטי בכדי להוכיח קבל עם ועדה, כי בעיניו דוד חשוב כמת, ועל כן אשתו יכולה להינתן לאחר. בהתאם לכך, ניתן להסביר את נישואי דוד עם שתי נשים חדשות[16], כהוכחה אל מול שאול, "אני עוד חי"[17].

כתיבת תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Post comment