26.05.2019

חָבֵר טוֹב

 שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מְדַבֵּר בְּסֵפֶר קֹהֶלֶת בְּשִׁבְחָהּ שֶׁל הַחֲבֵרוּת:

קהלת פרק ד

(ט) אטוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם: (י) בכִּי אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד 1יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ גוְאִילוּ הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל 2וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ: (יא) דגַּם אִם יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם וְחַם לָהֶם וּלְאֶחָד אֵיךְ יֵחָם: (יב) 3וְאִם יִתְקְפוֹ הָאֶחָד הַשְּׁנַיִם יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ הוְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק:

פירוש לפסוקים

א. טובים השנים – לְכָל דָּבָר… לְפִיכָךְ יִקְנֶה לוֹ אָדָם חָבֵר…     (רש"י)

טובים השנים – שְׁנַיִם הָעוֹסְקִים יַחַד, יוֹתֵר טוֹב מִן הָאֶחָד הָעוֹסֵק יְחִידִי, אֲשֶׁר לִשְׁנַיִם יֵשׁ רֶוַח טוֹב בַּעֲמָלָם, כִּי

4יִשְׂתַּכְּרוּ הַרְבֵּה, וְלֹא כֵן הָאָדָם יְחִידִי.

ב. כי אם יפלו – אַף אִם שְׁנֵיהֶם יִפְּלוּ בְּשֵׁפֶל הַמַּצָּב, מִכֹּל מָקוֹם, הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ 5בְּאֹפֶן מִן הָאֳפָנִים.

ג. ואילו – אֲבָל אוֹי לוֹ אֶל הָאֶחָד שֶׁיִּפֹּל וְאֵין לוֹ שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ.

ד. גם אם ישכבו שנים–כַּאֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם יַחַד בְּעֵת הַקֹּר,

הֲלֹא יִתְחַמְּמוּ זֶה מִזֶּה, אֲבָל לְאֶחָד הַשּׁוֹכֵב יְחִידִי,

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִתְחַמֵּם?

6וּכְאוֹמֵר, כְּמוֹ כֵן הוּא בְּכָל הַדְּבָרִים.

ה. והחוט המשולש – חוּט הַשָּׁזוּר בִּשְׁלֹשָׁה כְּפוּלוֹת, לֹא  בִּמְהֵרָה הוּא נִקְרַע… וְרוֹצֶה לוֹמַר:

7אִם שְׁלֹשָׁה הֵם שֶׁנִשְׁתַּתְּפוּ יַחַד, 8אֵין לְמַעְלָה מֵהֶם.

(מצודת דוד- לר' דוד אלטשולר)

ביאור:

1) יקים את חברו – יעזור לו לָקוּם.

2) ואין שני להקימו– אין מי שיעזור לו לקום.

3) ואם יתקפו האחד – אם מישהו ינסה לפגוע באחד מהם.

4) ישתכרו הרבה– יַרְוִיחוּ הרבה.

5) באפן מן האפנים– ימצא פתרון בדרך כָּלְשֶׁהִי.

6) וכאומר– כוונתו לומר (במשל זה).

7) אם שלשה הם – אם הם שלושה חברים.

8) אין למעלה מהם – זה הטוב ביותר.

הַחֲבֵרוּת עוֹזֶרֶת לָאָדָם לְהִתְקַדֵּם בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה:

. תלמוד בבלי מסכת תענית דף ז עמוד א

דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא:

1הַרְבֵּה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי,

2וּמֵחֲבֵרַי יוֹתֵר מֵרַבּוֹתַי

ביאור:

1) הרבה למדתי מרבותי– למדתי דברים רבים מן הרבנים שלי.

2) ומחברי יותר מרבותי – וּמֵחֲבֵרַי למדתי יותר

(ממה שלמדתי מֵרַבּוֹתַי).

הֶחָבֵר הַטּוֹב עוֹמֵד לִרְשׁוּתֵנוּ בִּשְׁלֹשָׁה תְחוּמִים:

פירוש רבינו יונה מסכת אבות פרק א משנה ו

לִשְׁלֹשָׁה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם אֶל הֶחָבֵר הַטּוֹב:

הָאֶחָד – 1לְדִבְרֵי תוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: 'הַרְבֵּה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי,

וּמֵחֲבֵרַי יוֹתֵר מֵרַבּוֹתַי'.

וְהַשֵּׁנִי – לְמִצְווֹת, שֶׁאַף 2כְּשֶׁאֵין חֲבֵרוֹ חָסִיד מִמֶּנּוּ… אֲבָל 3אֵין חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ שֶׁחֲבֵרוֹ יַעֲשֶׂנָּה. נִמְצְאוּ שְׁנֵיהֶם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, כָּל אֶחָד 4עַל פִּי חֲבֵרוֹ.

וְהַשְּׁלִישִׁי – לְעִנְיַן הָעֵצָה… לַעֲזֹר בְּכָל עִנְיָנוֹ וְלָקַחַת מִמֶּנּוּ עֵצָה טוֹבָה

5וְלִהְיוֹת בֶּן סוֹדוֹ אַחַר הֱיוֹתוֹ עִמּוֹ בִּבְרִית וְלֹא יְגַלֶּנּוּ לַאֲחֵרִים

6לְבַל יָפֵרוּ מַחְשְׁבוֹתָיו.

ביאור:

1) לדברי תורה– ללמוד ביחד ולהתקדם בתורה.

2) כשאין חברו חסיד ממנו– כשהחבר לא מקפיד במצוות יותר ממנו.

3) אין חפצו ורצונו שחברו יעשנה– הוא לא רוצה שחברו יִכָּשֵׁל.

4) על פי חברו– בִּזְכוּת חברו.

5) ולהיות בן סודו – שׁוּתָפוֹ לסודות.

6) לבל יפרו מחשבותיו– שלא יקלקלו את תָּכְנִיּוֹתָיו.

רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מְבָרֵר עִם תַּלְמִידָיו מַהִי הַמִּדָּה הַחֲשׁוּבָה, מִמֶּנָּה אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ

לְהַרְבֵּה מִידּוֹת טוֹבוֹת:

. משנה מסכת אבות פרק ב משנה ט

אאָמַר לָהֶם, בצְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם?

גרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַיִן טוֹבָה.

דרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: חָבֵר טוֹב.

הרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן טוֹב…

פירוש קהתי (לר' פנחס קהתי)

א. אמר להם – רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי (לְתַלְמִידָיו).

ב. צאו וראו איזוהי דרך וכו' – רַבּוֹת הֵן הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת וְהַיְּשָׁרוֹת שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהִדָּבֵק בָּהֶן… מַהִי הַמִּדָּה הָעִקָּרִית וְהַיְּסוֹדִית, שֶׁיִּדָּבֵק בָּהּ הָאָדָם בִּשְׁלֵמוּת, וְשֶׁעַל יָדָהּ הוּא מַגִּיעַ לְכָל שְׁאָר הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת וְהַחֲשׁוּבוֹת.

ג. רבי אליעזר אומר: עין טובה – שֶׁיִּסְתַּפֵּק הָאָדָם בְּמָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ,
1וְיִשְׂמַח בְּטוֹבַת זוּלָתוֹ, שֶׁאָדָם כָּזֶה הוּא אָהוּב וּמְקֻבָּל עַל הַכֹּל, וְהַכֹּל אֲהוּבִים וּמְקֻבָּלִים עָלָיו…

ד. רבי יהושע אומר: חבר טוב – שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם חָבֵר טוֹב לְרֵעָיו,

וְזֶה מֵבִיא אוֹתוֹ לִידֵי יַחַס שֶׁל חִבָּה אַף לִשְׁאָר הַבְּרִיּוֹת.

וְכֵן אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ' – זֶה כְּלַל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה.

(לְפִי רֹב הַמְּפָרְשִׁים כַּוָּנַת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא שֶׁיִּקְנֶה לוֹ חֲבֵר טוֹב,

שֶׁיִּתְיַעֵץ עִמּוֹ בְּכָל עִנְיָנָיו, וְהוּא יוֹכִיחֵהוּ עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים,

וִיעוֹדְדֵהוּ עַל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים).

ה. רבי יוסי אומר: שכן טוב – שֶׁיְּהֵא הָאָדָם שָׁכֵן טוֹב לְכָל שְׁכֵנָיו, וְעַל יְדֵי כָּךְ מִתְחַנֵּךְ הָאָדָם לִהְיוֹת טוֹב לְכָל מִי שֶׁבָּא אִתּוֹ בְּמַגָּע, וְנִמְצָא אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וְאָהוּב עֲלֵיהֶם…

ביאור:

1) וישמח בטובת זולתו – יִשְׂמַח כשטוב לחברו.

כתיבת תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Post comment