רָחֵל אִמֵּנוּ
כְּשֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ מַגִּיעַ לְחָרָן, הוּא עוֹבֵד שֶׁבַע שָׁנִים כְּדֵי לָשֵׂאת לְאִשָּׁה אֶת רָחֵל.
לָבָן מְרַמֶּה אוֹתוֹ וְנוֹתֵן לוֹ אֶת לֵאָה. חֲכָמֵינוּ הֵבִינוּ שֶׁרָחֵל גִּלְּתָה לְלֵאָה אֶת הַסִּימָנִים הַמְּיֻחָדִים שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר לָהּ, כְּדֵי לִמְנֹעַ מִלֵּאָה בִּזָּיוֹן וּפְגִיעָה.
הַזְּכוּת שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁרָחֵל וִתְּרָה לְלֵאָה עוֹזֶרֶת לְיִשְׂרָאֵל לְהִגָּאֵל.
בַּמִּדְרָשׁ מְסֻפָּר שֶׁבִּזְמַן חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אַבְרָהָם, יִצְחַק וְיַעֲקֹב מְבַקְּשִׁים רַחֲמִים מֵה’
וּמַזְכִּירִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, וְזֶה לֹא עוֹזֵר, עַד שֶׁרָחֵל מַזְכִּירָה אֶת מַעֲשֶׂיהָ לִפְנֵי ה’:
איכה רבה פתיחא כד
1בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָפְצָה רָחֵל אִמֵּנוּ לִפְנֵי הַקָּבָּ”ה וְאָמְרָה:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי לְפָנֶיךָ שֶׁיַּעֲקֹב עַבְדְּךָ אֲהָבַנִי אַהֲבָה יְתֵרָה
וְעָבַד בִּשְׁבִילִי 2לְאַבָּא שֶׁבַע שָׁנִים, וּכְשֶׁהִשְׁלִימוּ אוֹתָן שֶׁבַע שָׁנִים,
3יָעַץ אָבִי לְהַחֲלִיפֵנִי לְבַעְלִי בִּשְׁבִיל 4אֲחוֹתִי… וְהוֹדַעְתִּי לְבַעְלִי וּמָסַרְתִּי לוֹ סִימָן 5שֶׁיַּכִּיר בֵּינִי וּבֵין אֲחוֹתִי,
וּלְאַחַר כֵּן 6נִחַמְתִי בְּעַצְמִי
וְסָבַלְתִּי אֶת תַּאֲוָתִי וְרִחַמְתִּי עַל אֲחוֹתִי שֶׁלֹּא תֵּצֵא לְחֶרְפָּה,
וְלָעֶרֶב חִלְּפוּ אֲחוֹתִי לְבַעְלִי בִּשְׁבִילִי וּמָסַרְתִּי לַאֲחוֹתִי כָּל הַסִּימָנִין שֶׁמָּסַרְתִּי לְבַעְלִי, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא סָבוּר שֶׁהִיא רָחֵל…
וּמָה אֲנִי… בָּשָׂר וָדָם… לֹא קִנֵּאתִי 7לַצָּרָה שֶׁלִּי וְלֹא הוֹצֵאתִיהָ לְבוּשָׁה וּלְחֶרְפָּה, וְאַתָּהּ, מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם רַחֲמָן, מִפְּנֵי מָה 8קִּנֵּאתָ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ וְהִגְלֵיתָ בָּנַי וְנֶהֶרְגוּ בַּחֶרֶב…
מִיָּד נִתְגַּלְגְּלוּ רַחֲמָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר:
9בִּשְׁבִילֵךְ רָחֵל אֲנִי מַחֲזִיר אֶת יִשְׂרָאֵל לִמְקוֹמָן, דִכְתִיב:
“כֹּה אָמַר ה’ מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ… וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה’ וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם”.
ביאור:
1) באותה שעה – של חורבן בית המקדש.
2) לאבא – לָבָן.
3) יעץ – זמם.
4) אחותי – לאה.
5) שיכיר – שיבדיל.
6) נחמתי בעצמי – התחרטתי.
7) לצרה שלי – אחותי, שהיא תהיה האשה של בעלי.
8) קנאת לעבודת כוכבים – מדוע אתה כועס על ישראל שעובדים אלילים?
9) בשבילך – בִּזְכוּתֵךְ.
