23.12.2017

שאלה:

הוֹרַי, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיֵּינוּ, יָצְאוּ לְחֻפְשַׁה בְּשַׁבָּת בִּלְעָדֵינוּ [זוֹ הָיְתָה בְּחִירָה שֶׁלָּנוּ…] אֲחוֹתִי [בַּת 18] וַאֲנִי [לִפְנֵי בַּר-מִצְוָה] בְּיַחַד עִם שְׁתֵּי אַחְיוֹתֵינוּ הַקְּטַנּוֹת נִשְׁאַרְנוּ בַּבַּיִת. מִי אָמוּר לְקַדֵּשׁ בְּלֵיל שַׁבָּת?

 

תְּשׁוּבָה:

רֵאשִׁית, יְשַׁר כֹּחַ שֶׁאַתֶּם מְאַפְשְׁרִים לְהוֹרֵיכֶם חֻפְשָׁה, אַתֶּם בְּוַדַּאי מְקַיְּמִים מִצְוַת כִּבּוּד הוֹרִים עַל יְדֵי כָּךְ.

הַקִּדּוּשׁ בְּלֵיל שַׁבָּת הוּא מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "זָכוֹר אֵת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" וְלָמְדוּ חֲזַ"ל שֶׁצָּרִיךְ לִזְכֹּר אוֹתוֹ בִּדְבָרִים – כְּלוֹמַר, קִיּוּם מִצְוַת "זָכוֹר" הִיא עַל יְדֵי כָּךְ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים פְּסוּקִים הַקְּשׁוּרִים לְשַׁבָּת וּמְבָרְכִים אֶת בִּרְכַּת 'מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת'. לַמְרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה שֶׁל שַׁבָּת אָנוּ מְבָרְכִים 'מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת', בְּרָכָה זוֹ אֵינָהּ מַסְפִּיקָה כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת קִדּוּשׁ.

חֲזַ"ל קָבְעוּ שֶׁהַזְּכִירָה שֶׁל הַקִּדּוּשׁ צְרִיכָה לִהְיוֹת עַל כּוֹס שֶׁל יַיִן, מִכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה פְּסוּקִים מֵהֵם אֶפְשָׁר לִלְמֹד שֶׁזְּכִירָה נַעֲשֵׂית בְּיַיִן (כְּמוֹ הַפָּסוּק "נַזְכִּירָה דּוֹדֶיךָ מִיַּיִן" (שיר השירים פרק א)). לָמַדְנוּ שֶׁיֵּשׁ חוֹבָה מִדִּבְרֵי חֲכָמִים לַעֲשׂוֹת קִדּוּשׁ עַל כּוֹס שֶׁל יַיִן, וְלָכֵן רָאוּי לְהַקְפִּיד שֶׁהַמְּקַדֵּשׁ יִהְיֶה מֵעַל גִּיל מִצְוֹת.

נָשִׁים חַיָּבוֹת בְּקִדּוּשׁ שֶׁל שַׁבָּת מִן הַתּוֹרָה. לַמְרוֹת שֶׁמְּדֻבָּר עַל מִצְוָה שֶׁתְּלוּיָה בַּזְּמַן ('מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא'), וּבְדֶרֶךְ כְּלָל נָשִׁים פְּטוּרוֹת מִמִּצְוֹת כָּאֵלּוּ, מִצְוַת קִדּוּשׁ יוֹצֵאת מִן הַכְּלָל. הַסִּבָּה לְכָךְ הִיא מִשּׁוּם שֶׁנָּשִׁים חַיָּבוֹת בַּמִּצְוָה הָאַחֶרֶת שֶׁל הַשַּׁבָּת – הָאִסּוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה. עַל אִסּוּר הַמְּלָאכָה נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ", מִכֵּיוָן שֶׁ"שָּׁמוֹר" פֵּירוּשׁוֹ – לְהִמָּנַע מֵעֲשִׂיַּית מְלָאכָה. חֲכָמִים לָמְדוּ שֶׁכָּל מִי שֶׁחַיָּב בְּמִצְוַת "שָׁמוֹר", חַיָּב גַּם בְּמִצְוַת "זָכוֹר", וְעַל יְדֵי כָּךְ לָמְדוּ חֲכָמִים שֶׁנָּשִׁים חַיָּבוֹת בְּקִדּוּשׁ שֶׁל שַׁבָּת.

מִכֵּיוָן שֶׁנָּשִׁים חַיָּבוֹת בְּמִצְוַת קִדּוּשׁ, אִשָּׁה יְכוֹלָה גַּם לְהוֹצִיא גְּבָרִים יְדֵי חוֹבָתָם, עַל יְדֵי כָּךְ שֶׁהִיא תֹּאמַר עֲבוּרָם אֶת הַקִּדּוּשׁ.

לְגַבֵּי הַשְּׁאֵלָה שֶׁלְּךָ, בְּמִקְרֶה שֶׁאַתָּה עֲדַיִן אֵינְךָ בְּגִיל בַּר-מִצְוָה וַאֲחוֹתְךָ כְּבָר עָבְרָה גִּיל בַּת מִצְוָה – הִיא צְרִיכָה לְקַדֵּשׁ וּלְהוֹצִיא אוֹתְךָ וְאֶת שְׁאָר הָאַחִים יְדֵי חוֹבָה. [דֶּרֶךְ אַגַּב, אֲחוֹתְךָ גַּם תַּדְלִיק נֵרוֹת שַׁבָּת בִּכְנִיסַת הַשַּׁבָּת.]