10.08.2017

אנשים רבים שואפים להיות קדושים וע"כ יש צורך לברר מה זה אומר למעשה "להיות קדוש"?

על הציווי בתורה האומר "קדושים תהיו" מפרש רש"י – קדושים תהיו- גדורים מן ערווה.
כלומר, ע"פ רש"י ע"מ להיות קדוש על האדם יש להישמר מאיסורי עריות.

לעומת רש"י עומד הרמב"ן החולק עליו ואומר כי קדושים תהיו הכוונה היא לפרוש מהמותרות. מסביר הרמב"ן כי האדם יכול לשמור על כל מצוות התורה ועדיין לעשות מעשים מתועבים שהתורה לא ציוותה לאוסרם בפירוש כגון- זלילת בשר ושתיית יין מופרזת שוודי כי אינם טובים ואינם נכונים ע"פ התורה אך כיוון שלא נאסרו בפירוש האדם ינצל את הפריצות הללו ויהיה נבל ברשות התורה. על כן באה התורה וציוותה ציווי כללי העומד מעבר לשאר ציויי התורה- קדושים תהיו- קדש עצמך במותר לך.

אך עד כאן עדיין לא נאמר מה יש לעשות ע"מ להגיע לקדושה אלא נאמר לנו ממה יש לפרוש.

אומנם, ניתן לומר ע"פ מה שמביא המסילת ישרים בשם חז"ל על מדרגת הקדושה כי "תחילתה השתדלות וסופה מתנה" כלומר, לאדם אין אפשרות להשיג מדרגה זאת לבדו אלא הוא רק פורש והיא מגיעה אליו מלמעלה אך אפשר לומר דבר נוסף.

הרמב"ם אומר כי את הציווי "קדושים תהיו" אין לספור כמצווה כיוון שאין כאן ציווי ספציפי אלא ציווי לשמור את כל דברי התורה שזהו ציווי כללי שלא סופרים אותו במניין המצוות.

נוסף על כך בספר קדושה מביא הרמב"ם שני נושאים בהלכות:

  1. הלכות מאכלות אסורות.
  2. הלכות איסורי ביאה.

ומסביר הרמב"ם כי בשני דברים אלו עמ"י קדוש לה' ומובדל על ידם משאר העמים.

דבר זה לכאורה מפתיע שהרי היינו מצפים לדברים שהם יותר ברומו של עולם- תפילין, ספר תורה, הלכות המקדש.

כלומר, מדברי הרמב"ם מובן כי הקדושה אינה דבר הנמצא מעל העולם ולא קשור אליו אלא חיי קודש הם חיים שמרוממים איתם את העולם החומרי על ידי חיים לאור התורה. בניגוד לנצרות התופסת כי ע"מ להיות קדוש צריך להתנתק לגמרי מהעולם הזה באה התורה ואומרת כי ע"מ להיות קדוש צריך לחיות בתוך העולם הזה, אך נכון, ע"פ תורה. שזהו חידוש גדול. וכפי שאומר הרבי מקוצק על הפסוק- "ואנשי קודש תהיו לי"- מלאכים יש לי מספיק ,אני צריך אנשי קודש!

אם ניקח את הדברים עוד שלב אחד קדימה ר' שמעון שקופ בהקדמתו לספרו שערי יושר דן בציווי קדושים תהיו. הוא מקשה על ההסבר של הרמב"ן המובא לעיל ומסביר , כי האדם נברא בצלם א-לוקים ומטרתו היא לדבוק בדרכיו של הקב"ה ,וכיוון שהקב"ה משפיע חסד לאחרים ולא לוקח לעצמו גם כן על האדם יש לעשות את כל מעשיו ע"מ להיטיב לאחרים וזוהי משמעות הציווי "קדושים תהיו".

אך יש בדרישה זו יש בעיה- שהרי אדם אוהב את עצמו ואינו יכול לעשות את כל מעשיו רק בשביל האחרים ?! הרי הוא צריך גם לדאוג לעצמו?!

על כך מביא ר' שמעון את המדרש (תו"כ) מבאר המדרש רבה (כד' ט') "קדושים תהיו יכול כמוני? תלמוד לומר כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם", מסביר ר' שמעון כי אכן אדם לא יכול לעשות את כל מעשיו רק למען האחר והוא גם לא צריך שהרי אם כך כיצד יופיע את היחודיות שלו שעליו להופיע בעולם? אדרבה, אם אדם עושה את כל מעשיו למען אחרים ולא דואג לעצמו זוהי פחיתות ולא מעלה ע"פ דברי ר' שמעון.

לכן מסביר ר' שמעון כי האדם צריך להרחיב את ה"אני" שלו. ככל שיותר אנשים נכנסים באני שלו הוא יותר קדוש. יש אדם שהאני שלו הוא רק דברים חומרים יש כאלה שהאני שלהם הוא גם יותר רוחני יש כאלה שהוא כולל גם את המשפחה ויש כאלה שהוא כולל את העם- ככל שאדם יותר מחובר לכלל ורואה את עצמו כחלק מהכלל כך הוא יותר קדוש. וכך גם אין אצלו סתירה בין העשיה למען עצמו לבין התרומה לכלל. כשהוא עושה לעצמו הוא תורם לכלל וכשהוא תורם לכלל זה מעצים אותו.

ונראה כי דברים אלו גם קשורים לתקופה בה אנו נמצאים– מצד אחד ספירת העומר בה אנו נזכרים בתלמידי רבי עקיבא ובערך הכבוד ההדדי והנתינה לאחר ומהצד השני יום הזיכרון ויום העצמאות שמזכירים לנו מהי ראיית העם כחלק מהאני עד כדי מסירות נפש שזוהי, לפי ר' שמעון שיא הקדושה.

 

 

כתיבת תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Post comment