12.12.2019

במאמר הקודם (בחירתו של לוט) ראינו כי לוט לא בחר באף אחת מהצעותיו של אברהם "שמאל" או "ימין"  שמשמעותם היא בעצם צפון ההר או דרום ההר אלא בחר ללכת לככר הירדן ובכך לעזוב את ארץ ישראל ובאו חז"ל והסבירו לנו כי כיוון שארץ ישראל היא הארץ בה יש נוכחות של ההשגחה האלוקית לוט בעזיבתו אותה  אומר בין השורות " אי אפשי לא באברהם ולא באלוקיו".

התחלנו לגעת ביחס בין מצרים לככר הירדן.

ככר הירדן מתוארת בסיפור לוט ואברהם כארץ מלאה במקורות מים.

וַיַּרְא אֶת-כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, כִּי כֻלָּהּ, מַשְׁקֶה–לִפְנֵי שַׁחֵת ה' אֶת-סְדֹם וְאֶת-עֲמֹרָה, כְּגַן-ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם.

גם מצרים מתוארת כארץ רוויית מים ממימי הנילוס:

כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק.

ההשקאה ע"י הרגל כוונתה יצירת התעלה להעברת המים ממקור המים- ברכ ההשקייה/ הנילוס לשדה.

כלומר, המשותף למצרים ולככר הירדן הוא מקורות המים המרובים.

מדוע בפסוק המובא לעיל מצויין כי ארץ ישראל אינה כמצרים (ולעניננו – גם אינה כככר הירדן) ואינה רוויה במים?

מעיונים בפרשיות השכר והעונש בתורה ניתן לראות כי עניין הגשם הוא מרכיב מרכזי בכל היחס בין עם ישאל לקב"ה בכל זמן שהותם בארץ:

"והיה אם שמוע תשמעו… ונתתי מטר ארצכם"

"השמרו לכם פן יפתה לבבכם… ועצר את השמיים ולא יהיה מטר"

הדרך של הקב"ה לתקשר עם עם ישראל ולאותת להם אם הם עושים את רצונו היא ע"י הורדת הגשמים או עצירת הגשמים.

כאן המקום לציין כי יש יתרון מסויים לגשם על פני ההשקייה שבגשם, אין עבודה לבעל השדה ההשקייה מגיעה בצורה טבעית ליבול / לעצים.

עם זאת, בי האדם מרגישים יותר בטוח כאשר הם אינם תליים בגשמים אלא יש להם מאגר מים משלהם ממנו הם יכולים להשקות את שדותיהם כרצונם החופשי.ואכן זהו דבר טבעי ותחושה הגיונית

אך כאן מגיעה הנקודה המשמעותית בהבדל בין ארץ ישראל לבין מצרים וככר הירדן.

ברגע שלבני האדם ישנם מקורות מים שאינם תלויים בחסדי ה' שיוריד גשם קימים סיכויים גבוהים שיווצר מצב של "ניתוק" בין שמיים לארץ. לכן, בארץ ישראל, ארץ בה מופיע הקשר בין הקב"ה ליושבי הארץ תלויים דווקא בגשמים, אך בשאר ארצות בהם משקים מממקורות המים נוצר ניתוק בין הקב"ה לבני האדם.

לכן כשלוט בוחר לעזוב את ארץ ישראל לככר הירדן הוא בוחר לעזוב את הקשר עם אלוהי ישראל לככר הירדן שהיא, יחד עם מצרים, סמל לריחוק מהקב"ה.

על אופיה של ככר הירדן וסדום נעמוד במאמר הבא.