19.12.2019

כֹּח וּגְבוּרָה

מְקֻבָּל לַחֲשׁוֹב שֶׁהַגְּבוּרָה שַׁיֶּכֶת לַאֲנָשִׁים חֲזָקִים וְאַמִּיצִים, וְהִיא מִתְגַּלָּה בְּדֶרֶךְ כְּלָל בִּזְמַן מִלְחָמָה.

תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל דּוֹרֶשֶׁת מֵאִתָּנוּ לְהִתְנַהֵג בִּגְבוּרָה וּבְאֹמֶץ בִּזְמַן מִלְחָמָה, אַךְ חֲכָמֵינוּ מְבָאֲרִים שֶׁמִּדַּת הַגְּבוּרָה שַׁיֶּכֶת בְּכָל תְּחוּמֵי הַחַיִּים.

איזהו גיבור?

כְּדֵי לִהְיוֹת גִּבּוֹר, צְרִיכִים רָצוֹן חָזָק. חֲכָמֵינוּ הִדְגִּישׁוּ וְהִבְלִיטוּ אֶת כֹּחַ-הָרָצוֹן שֶׁנִּדְרַשׁ כְּדֵי לִהְיוֹת גִּבּוֹר וְהִרְחִיבוּ זֹאת לְכָל תְּחוּמֵי הִתְנַהֲגוּתֵנוּ.

  1. משנה מסכת אבות פרק ד משנה א

1בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר:

אאֵיזֶהוּ חָכָם?

הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר:

"מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי…".

אֵיזֶהוּ גִבּוֹר?

בהַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ גשֶׁנֶּאֱמַר: "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, דוּמשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר".

1א. פירוש קהתי (רבי פינחס קהתי)

אאיזהו גבור – שֶׁרָאוּי 2שֶׁיִּתְהַלֵּל בִּגְבוּרָתוֹ?

בהכובש את יצרו – שֶׁאֵינוֹ נִכְנַע לְתַאֲוָתוֹ וְהוּא       3שׁוֹלֵט בְּרוּחוֹ.

גשנאמר טוב ארך אפים מגבור4הַמַּאֲרִיךְ אָפּוֹ וְאֵינוֹ מְמַהֵר לִנְקֹם נִקְמָתוֹ, טוֹב הוּא וְחָשׁוּב מִגִּבּוֹר מִלְחָמָה.

דומושל ברוחו מלוכד עיר – מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִשְׁלֹט בְּרוּחוֹ וְלַעֲצֹר כַּעֲסוֹ, עֶרְכּוֹ גָּדוֹל יוֹתֵר מִגִּבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ עִיר.

ביאור:

1) בן זומא – שמו של חכם מֵחַכְמֵי הַמִּשְׁנָה.

2) שיתהלל – שֶׁיִּשְׁתַּבֵּחַ, שֶׁיִּתְגָּאֶה.

3) שולט ברוחו – נִזְהָר שלא לעבור עֲבֵרוֹת.

4) מאריך אפו – סולח, מְוַתֵּר.

הַמִּשְׁנָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ שֶׁהַכּוֹחוֹת הַנִּדְרָשִׁים מֵאִתָּנוּ כְּדֵי לִשְׁלֹט בְּיִצְרֵנוּ – לְהִתְאַפֵּק וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב, חֲשׁוּבִים יוֹתֵר מִן הַכֹּחַ שֶׁנִּדְרַשׁ מִגִּבּוֹר בִּזְמַן מִלְחָמָה.

חֲכָמֵינוּ מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ, שֶׁאָדָם שֶׁתִּקֵּן אֶת מַעֲשָׂיו וְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ,

נַעֲשָׂה, בִּזְכוּת כָּךְ, אָהוּב לִפְנֵי ה':

  1. רמב"ם (רבי משה בן מיימון) הלכות תשובה פרק ז הלכה ד

1וְאַל יְדַמֶּה אָדָם בַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁהוּא מְרֻחָק מִמַּעֲלַת הַצַּדִּיקִים מִפְּנֵי הָעֲווֹנוֹת וְהַחַטָּאוֹת שֶׁעָשָׂה, אֵין הַדָּבָר כֵּן, אֶלָּא אָהוּב וְנֶחְמָד הוּא לִפְנֵי הַבּוֹרֵא

כְּאִלּוּ לֹא חָטָא מֵעוֹלָם, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא 2שֶׁשְּׂכָרוֹ הַרְבֵּה, שֶׁהֲרֵי 3טָעַם טַעַם הַחֵטְא 4וּפֵרֵשׁ מִמֶּנּוּ 5וְכָבַשׁ יִצְרוֹ,

אָמְרוּ חֲכָמִים: 'מָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְשׁוּבָה עוֹמְדִין, אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִין יְכוֹלִין לַעֲמֹד בּוֹ', כְּלוֹמַר: 6מַעֲלָתָן גְּדוֹלָה מִמַּעֲלַת אֵלּוּ שֶׁלֹּא חָטְאוּ מֵעוֹלָם, מִפְּנֵי שֶׁהֵן כּוֹבְשִׁים יִצְרָם יוֹתֵר מֵהֶם.

ביאור:

1) ואל ידמה – שלא יחשוב.

2) ששכרו הרבה – יש לו שָׂכָר גדול וטוב.

3) טעם טעם החטא– חֲטָא ונהנה מִמַּעֲשָׂיו.

4) ופרש ממנו – הפסיק לחטוא.

5) וכבש יצרו – התגבר על היצר הרע.

6) מעלתן – הדרגה שלהם.

 

בְּבִרְכוֹת הַשַּׁחַר אָנוּ מְבָרְכִים:

  1. מתוך 'ברכות השחר'

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה.

 

מַדּוּעַ אָנוּ בּוֹחֲרִים לְהוֹדוֹת לַה' וּלְצַיֵּן אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה כִּתְכוּנָה שֶׁמְּאַפְיֶנֶת אֶת עַם יִשְׂרָאֵל? עוֹנֶה עַל כָּךְ הָרַב קוּק:

  1. ספר עולת ראי"ה – חלק א (הרב אברהם יצחק הכהן קוק)

גְּבוּרָה מְיֻחֶדֶת הִיא גְּבוּרָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל,

גְּבוּרָה הַמִּצְטַיֶּנֶת, לֹא בְּכִבּוּשִׁים שֶׁמְּכַבְּשִׁים אֶת הָאֲחֵרִים, מַכְנִיעִים אוֹתָם אוֹ מְאַבְּדִים אוֹתָם, אֶלָּא גְּבוּרָה שֶׁבְּעִקָּרָהּ הִיא קְשׁוּרָה בַּכִּבּוּשׁ 1שֶׁהָאָדָם כּוֹבֵשׁ אֶת עַצְמוֹ2שֶׁמְּכַבֵּשׁ אֶת הַגּוּף הַבְּהֵמִי וְאֶת תָאָוֹתָיו הַגַּסּוֹת וְהַסּוֹעֲרוֹת.

ביאור:

1) שהאדם כובש את עצמו – מתאפק ומתגבר על יצרו.

2) מכבש את הגוף – שולט בַּיְּצָרִים שלו ונוהג על פי הדרכות התורה.

 

נאחל לעצמנו שנזכה לחיות בגבורה פנימית ולנהל את חיינו ע"פ ערכינו הפנימיים ולא להיגרר לדברים חיצוניים וצדדיים.

במאמר הבא נראה סוגי הגבורה נוספים.