19.12.2019

 

נדיבות ונתינה

הַנְּדִיבוּת וְהַנְּתִינָה הֵן מִדּוֹת טוֹבוֹת וַחֲשׁוּבוֹת:

  • הַרָצוֹן לָתֵת, לַעֲזֹר וּלְהֵטִיב לַזוּלַת, הוּא הַנְּתִינָה.
  • הַנְּדִיבוּת מִתְבַּטֵּאת בְּכָךְ שֶׁנּוֹתְנִים בְּרֹחַב לֵב, וְנוֹתְנִים גַּם אִם לֹא צְרִיכִים אוֹ חַיָּבִים לָתֵת.

הַפַּעַם נִלְמַד עַל הַבְּרָכָה שֶׁיֵּשׁ בְּמִדּוֹת אֵלּוּ.

 

בְּסֵפֶר מִשְׁלֵי מוּבָאִים דִּבְרֵי חָכְמָה, מְשָׁלִים וּפִתְגָּמִים רַבִּים בִּשְׁבַח הַמִּדּוֹת וְהַמַּעֲשִׂים.

בְּקֶשֶׁר לַנְּתִינָה כָּתוּב:

 

משלי פרק יח פסוק טז

א1מַתָּן אָדָם 2יַרְחִיב לוֹ 3וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ:

 

פירוש רש"י (רבי שלמה יצחקי)

אמתן אדם ירחיב – …4וּמִדְרָשׁוֹ 5בְּנוֹתְנֵי צְדָקָה מְדַבֵּר – שֶׁמַּרְחִיב לוֹ חֶלְקוֹ 6לֶעָתִיד לָבוֹא וְגַם בְּחַיָּיו 'לִפְנֵי גְּדוֹלִים יַנְחֶנוּ' וְאוֹמְרִים עָלָיו שֶׁהוּא חָשׁוּב.

ביאור:

1) מתן אדם – הַמַּתָּנוֹת שאדם נותן.

2) ירחיב לו – יגרמו לִבְרָכָה ברכוש שלו.

3) ולפני גדולים ינחנו – יגרמו לו להיות בין אנשים חשובים ומכובדים.

4) ומדרשו – חכמינו דרשו פירוש נוסף.

5) בנותני צדקה – כוונת הפסוק לאנשים שנותנים צדקה.

6) לעתיד לבוא – יזכה לְשָׂכָר טוב בעולם הבא.

 

 

  1. ספר אורחות צדיקים שער הנדיבות

הַנְּדִיבוּת הִיא הַמִּדָּה אֲשֶׁר יָגִיעַ בָּהּ הָאָדָם 1לְמַעֲלוֹת גְּדוֹלוֹת… בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדוֹלִים יַנְחֶנּוּ" (משלי יח), כִּי עֲבוּר מַתְּנוֹתָיו יֹאהֲבוּהוּ מְלָכִים וְשָׂרִים וְכָל אָדָם. וְאֵין דָּבָר בָּעוֹלַם הַמֵּבִיא אֶת הָאָדָם 2לִידֵי אַהֲבַת הָעוֹלָם כְּמוֹ הַנְּדִיבוּת. וְגַם בָּעוֹלָם הַבָּא יָגִיעַ לוֹ גְּמוּל טוֹב 3עֲבוּר מַתְּנָתוֹ.

 

 

ביאור:

1) למעלות גדולות – לְדַרְגוֹת גבוהות.

2) לידי אהבת העולם – למצב שכולם יאהבו אותו.

3) עבור מתנותיו – בזכות הַמַּתָּנוֹת שלו.

 

 

 

בְּנֵי הָאָדָם אוֹהֲבִים, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, לָקַחַת וּלְקַבֵּל. הקב"ה, לְעֻמַּת זֹאת, רַק נוֹתֵן וּמַשְׁפִּיעַ טוֹבָה.
כְּשֶׁהָאָדָם נוֹתֵן בִּנְדִיבוּת, הוּא מִתְקָרֵב אֶל ה', וְה' נוֹתֵן לוֹ עוֹד. מַדּוּעַ?

 

 

הרב אלימלך בר שאול

כֵּיוָן שֶׁהוֹפֵךְ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לִהְיוֹת נוֹתֵן, בִּמְקוֹם לִהְיוֹת מְקַבֵּל כְּמוֹ רֹב בְּנֵי אָדָם… הֲרֵיהוּ דָּבֵק בְּמִדּוֹתָיו שֶׁל הקב"ה, שֶׁהוּא הַנּוֹתֵן תָּמִיד מִבְּלִי לְקַבֵּל… וְכֵיוָן שֶׁאָדָם נֶעֱשָׂה נוֹתֵן, וּבְזֶה הוּא רוֹאֶה אֶת תֹּכֶן חַיָּיו, וַדַּאי שֶׁרָאוּי הוּא שֶׁנְּתִינָתוֹ תְּאֻפְשַׁר לוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְהקב"ה "יַרְחִיב לוֹ" לְשֵׁם כָּךְ.